האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?

מאמר שפורסם לראשונה ב"ניו יורק טיימס" במרץ 2010 עורר את התעניינותי וסקרנותי. במאמר טענו שני חוקרים אמריקאים, דאב למוב ודבורה לוונברג בול, שהוראה טובה עשויה משיטות חכמות ולכן אפשר להכשיר אליה. המאמר מדגיש את השפעתו המכרעת של המורה ואיכות ההוראה שלו על למידת תלמידים. המחקר מראה שלמורה יש אפקט עצום ומכריע על למידת התלמידים הרבה מעבר לאפקט של כל גורם אחר שבשליטת בית הספר.
אם כן, מהם אותם רכיבי קסם של הוראה טובה וכיצד מכשירים אליה? למוב התמודד עם בעיה זו בדרך מעניינת הוא אסף במשך חמש שנים את המורים הטובים ברחבי ארה"ב כפי שהם מוגדרים(לפחות חלקית) על פי הציונים של תלמידיהם במבחנים הסטנדרטים ולמד מהם. לדוגמה, אם בית ספר מסויים קיבל ציונים גבוהים בלשון בכיתה ו' הוא בחן את המורים שתרמו לכך, ע"י ביקור בשעורים של אותם מורים עם צלם מקצועי וצילום שעוריהם. במהלך ניתוח הצילומים הגיע למוב לממצא מרכזי וחשוב: שתלמידים אינם מסוגלים ללמוד אלא אם כן המורה מצליח לעורר את תשומת ליבם, לעניין אותם, לרכזם ולהביאם לבצע את ההוראות שלו. למוב גילה, שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות של המורה. זוהי מיומנות שאפשר להתאמן עליה ולרכוש אותה. עוד גילו החוקרים שידע של תחום תוכן מסויים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא. המחקר הראה בודאות שמורים מעולים אינם נולדים כאילו אלא נעשים כאילו, ושאפשר ללמוד איך להתפתח להיות מורה מעולה.
פרופ' נירה חטיבה ראש המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטת ת"א לקחה מאמר זה המבוסס על מחקם של לומב ובול והציעה איך להקנות מיומנויות של הוראה טובה באמצעות מספר מרכיבי ידע.
1. ידע תחום התוכן- ידע של נושאים שהמורה מלמד ושל התחום (דיסיפלינה שלהם)
2.ידע פדגוגי כללי- ידע של הליכים ושיטות כלליות של הוראה הניתנים ליישום בכל תחומי הידע.
3.ידע פדגוגי שח תחום התוכן- ידע של הליכים ושיטות הוראה של תחום ידע מסויים
4. ידע תוכנית הלימודים- הכרת מגוון חלופות אפשריות בהוראת נושא מסויים, הכרת מיגוון חומרי למידה ודרכי השימוש בהם והכרת הנושאים שהתלמידים למדו או לומדים באותו זמן במקצועות אחרים הרלוונטיים לנושא הנלמד. ידע זה מאפשר למורים לבחור את חומרי הלמידה המתאימים לתלמידים שלהם. ומאפשר לתלמידים לבצע העברה שהיא כה חיוני בתהליכי למידה.
5.ידע הלמידה והלומדים- ידע של תאוריות למידה, הנעה ,חשיבה והתפתחות, ידע של השונות בין התלמידים על רקע חברתי- כלכלי, תרבותי,עדתי מגדרי ויכולות למידה. ידע על לקויות למידה וצרכים מיוחדים של התלמידים.
6.ידע של מטרות וערכים של החינוך וההוראה- כפי שעוצבו וניסחו מתכנני תכנית הלימודים.
ולטענתי אין לי ספק שעל מורה לדעת את אותם מרכיבי ידע כפי שהוגדרו. אך אין בכך די, עלינו לזכור שמיומנויות ושיטות הוראה שמצליחות במקום אחד עם תלמידים מסוימים לא בהכרח מצליחות במקום אחר עם תלמידים אחרים. ולראיה אביא דוגמא אישית. אני מלמדת אותו נושא בשלוש כיתות מקבילות באותה שכבת גיל. משמע אותה מורה, אותו תוכן, אך הרכב כיתה שונה. נתון חשוב זה משנה לא אחת את כל התמונה. הוא מחייב אותי,לא אחת, ללמד אחרת. לכן מורים שנוהגים על פי דפוסי הוראה מקובלים עלולים להיכשל, ואילו מורים ש"סוטים" מדפוסי הוראה מקובלים עשויים להצליח. לאור נסיוני העשיר בהוראה אני יכולה לומר, שהכרותי המעמיקה עם תלמידיי על תחומי העניין שלהם, כלומר בניית מערכת קשרים של הערכה הדדית, אימון ובטחון בין מורה לתלמיד עוזרים מאוד, הן למורה והן לתלמיד בתהליכי הוראה ולמידה אפקטיביים.

לומדים פונקציות בעזרת הטלפון הסלולרי.

בשיעור של ד"ר חגית מישר- טל "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: הבטים בינלאומיים"

נזרקה לחלל האויר אמירה, שבמקומות דלי אמצעים יוכל הטלפון הסלולרי להחליף את המחשב, בתהליכי הוראה ולמידה. וזאת בשל מספר סיבות: הוא זמין, רוב התשתיות קיימות בעולם, והוא זול יותר ממחשב. המשכתי להרהר באמירה זו והשתעשעתי ברעיון, שפערים דגיטליים רבים יוכלו להצטמצם בזכות אותו מכשיר פלאים.

והנה ניתקלתי בכותרת מרתקת: "לומדים מתמטיקה בסלולרי" כמורה למתמטיקה מיד הסתקרנתי...

הטלפון הסלולרי, שנחשב בעיני אנשי חינוך רבים למפגע, משמש אמצעי הוראה מהמעלה הראשונה? היתכן??? מסתבר שכן!!!

מניסוי שנערך זו השנה השלישית בשתי חטיבות ביניים- אחת בנצרת שנקריאת "נזירות המושיע" והשניה "מועאוויה" שבכפר מועאוויה בוואדי ערה.

הניסוי התאפשר הודות ליישומים של סביבת למידה סלולרית שפותחו במכון לחקר אלטרנטיבות בחינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

בשנה הראשונה לניסוי נבחרו בכל בית ספר כ-20 תלמידי כיתות ט' בעלי טלפונים סלולריים מדור 3, שאליהם אפשר להוריד את האפליקציות הנחוצות לניסוי. התלמידים לא נבחרו על בסיס יכולתם המתמטית. בשנה השנייה השתתפה בניסוי כיתה ט' אחת שלמה מכל בית ספר והשימוש בטלפונים הסלולריים נעשה במסגרת השיעורים הרגילים, בתוך הכיתה ומחוצה לה. "הרעיון" מסביר ד"ר וגיה דאהר מפעיל הניסוי, היה להמחיש לתלמידים את מושג הפונקציה באמצעות מניפולציה על גרף. לדעתו התגלית החשובה ביותר של הניסוי היא שהטלפון הסלולרי הוא אמצעי הוראה רב השפעה דווקא מחוץ לכותלי כיתה:"הוא מאפשר לתלמידים ללמוד מתמטיקה תוך כדי מילוי מטלות יום יומיות. כאשר הם יוצאים החוצה, מגדירים תופעות ומציגים אותן באמצעות צג הטלפון, הם מבינים למה צריכים את המתמטיקה, ולמה הם צריכים ללמוד אותה".

הראיה להצלחת הניסוי היא שבכל בית ספר שהשתתף בו, מעוניינים המנהלים והמורים להמשיך להפעילו גם השנה הבאה.

לדעת המורים והמנהלים, נוצרה חווית למידה חיובית, ניתן להפוך בעזרתו את המתמטיקה מדבר אבסטרקטי לדבר מוחשי. נוצרה תקשורת יעילה בין המורה לתלמיד, נושא חשוב בתהליכי למידה. התלמיד פעל כחוקר. האווירה בכיתה היתה נינוחה יותר. התלמידים עסקו בתופעות מהחיים ונתנו להן ייצוג ויזואלי, לדוגמה הם עקבו אחר תנועת מכוניות בכביש ותארו אותה בגרף. גם תלמיד שלא נכח בשיעור יכול היה להשתתף. התלמידים חוו למידה שונה.

העבודה בסביבת הסלולרי יכולה לפתח חשיבה יצירתית וחקירה אותנטית של המתמטיקה. אל לנו לשכוח עובדה חשובה, הכל תלוי במוטיבציה ובהכשרה של המורה. כי הוא נדרש להרבה מאוד השקעה בהכנת חומרי הלמידה כדי שיתאימו לפדגוגיה החדשה.

אני אמשיך לעקוב אחרי ניסוי זהו. כולי תקווה, שתבדק גם הסוגיה - איך למידה בעזרת סלולרי משפיעה על חשיבת התלמידים והישגיהם הלימודיים?

תוצאות מספקות בניסוי זה יחשפו את המורים והתלמידים לכלי טכנולוגי נוסף זמין ונוח לשרות ההוראה.

טכנולוגיה בשרות ההוראה - זוהי חובתינו!!!

הסרטון הבא ימחיש בפניכם את הצורך בשינוי דרכי הוראה.

לחצו על הסרטון וצפו בו בהנאה.


"האם שאלתם את עצמכם מדוע תלמידים אינם אוהבים את בית הספר? נכון הם אוהבים את המפגשים החברתיים את ההפסקות... אך לא את השיעורים.

אני כמורה מרבה לשאול את עצמי למה???

התשובות שלי לכך רבות, אתייחס לחלק מזערי מהן.

• הנושאים הנלמדים אינם מעניינים אותם.


• דרך ההוראה משעממת.


• בתהליך ההוראה התלמיד פסיבי, לא מעורב, הוא לא נדרש להפעיל את המוח ולבצע חשיבה.

חבל!!! כי אפשר גם אחרת!!!

בפוסט זה אנסה לטעון כי שינוי בדרך ההוראה והפיכתה למעניינת יותר, מאתגרת ופעילה, תיצור מוטיבציה ועניין אצל תלמידינו. עלינו לזכור שילדים מטבעם סקרניים. חובה עלינו כמורים ליצור אצלם אתגר ומעורבות, שהם כה חיוניים ללמידה ובכך לפתח את כישוריהם. הילדים גדלים בעולם טכנולוגי, מחוברים לרשת, חשופים למידע עשיר ומגוון. אם לא נשכיל לשלב עולם זה בתהליכי למידה נהפוך לבלתי רלוונטיים.

נכון להיום, בית הספר עדיין מלמד בשיטות ישנות של שינון, חזרה, שעורים פרונטליים, המורה הוא מקור הידע, הלמידה מסתיימת בהשמע הצלצול. זה פשוט לא מתאים יותר.

שימוש בטכנולוגיה, מחשבים, לוח חכם, יישומי ווב2, יצרו את חיבור עם העולם הכל כך מוכר לילד. תיכנון שעורים שיש בהם שילוב של הדמיות וסרטונים יצרו גירוי, הנאה ותחושת מעורבות אצל הלומדים. צפיה בצבעים, שמיעת הקולות, יעשירו את חווית הלמידה ויספקו ללומד גירוי אינטלקטואלי. למידה מסוג זה תיצור אינטראקציה בין הלומד לתוכן ובין הלומד ללומדים אחרים. תאפשר חקר הנושא לעומק. תפתח דלת למעבדות שונות בארץ ובעולם, תחשוף את הלומד למורים אחרים במקומות שונים, לניסויים אחרים. תהדק שיתוף פעולה בין לומדים שונים ותיצור הפרייה והעשרה של כל המשתתפים בתהליך הלמידה.

האם אפשר אחרת היום??? בודאי שלא!!!

לא יתכן להכין תלמיד לתפקד בעולם המחר בעזרת כלים של האתמול.

מה עוד הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים?

פוסט זה מוקדש "לתוכנית הלימודים" אותו "קוריקולום" ידוע ומפורסם שלאורו אנו פועלים במערכת החינוך. זאת בעקבות קריאת מאמרה של ד"ר צופיה יועד - מ"מ מנהלת האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך.
ובכן למושג "תוכנית לימודים" יש הגדרות רבות. החל בהגדרה צרה - שתוכנית לימודים היא רשימה של תכנים שהתלמידים נדרשים ללמוד ולדעת בקורס או מקצוע מסויים וכלה בהגדרה הרחבה שתכנית לימודים היא מכלול רכיבים השייכים לשלם אחד. הרכיבים הם: תכנון בכמה רמות, הכנה של חומרי הלמידה, הפעלת חומרי הלמידה בכיתות בהתאם לתכנון, הערכה שוטפת, מעצבת ומסכמת של תהליכי ההוראה והלמידה, הערכה של השגי התלמידים.
תוכניות לימודים אינן מוכתבות מלמעלה, מהאגף לתוכניות לימודים, ומונחות למטה, על המורים. להיפך תהליך התכנון מזמין את המורים להשתתף בעיצובן. מתוך ידיעה זו, השתעשעתי ברעיון של: "מה אני הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים? לטעמי, חסרים בה נושאים רבים, על אחד מהם אתעכב הפעם.
אחד מתחומי הדעת הקריטיים היום הוא היכולת לנתב בין כמויות אדירות של מידע ולדעת להעריך איכות של מידע. האינטרנט שינה מהותית את האופן שבו אנו מחפשים וצורכים מידע. מצד אחד המידע נעשה זמין ונגיש מאי פעם, מצד שני קל להתקל במידע שגוי, שקרי או מעוות.
פעם שאבנו את המידע שלנו מהאינציקולפיות ונתנו אימון בוועדות אקדמיות שכתבו וערכו אותו. היום קל להקליד מילה אחת בגוגל או הוויקפדיה ולהגיע לכמויות אדירות של תוכן שהיה בקלות יכול להכתב ע"י מפרסם, גורם אינטרסנטי חד צדדי, או כל מפיץ במזיד מידע מטעה.
כל מי שעושה שימוש במקורות מידע כאלה - ילדים על אחת כמה וכמה - חייב לפתח כלים בקורתיים כדי להיות צרכן נבון של מידע.
אחריותנו כמחנכים וכהורים ללמד את ילדינו לא רק כיצד למצוא תשובות לשאלות שהם שואלים, אלא גם להעריך את אמינות התשובות שהם מקבלים.
אנחנו צריכים ללמד אותם לשאול שאלות בקורתיות כגון:
- מי כתב את המידע הזה?
- מהם מניעיו?
- האם הטענות סבירות?
- על אילו ראיות הוא נסמך?
הילדים חייבים לדעת שלא כל מילה כתובה באינטרנט, מעידה על נכונות. "אבל זה כתוב באינטרנט" הם נוהגים לומר, כדי לבסס את אמיתות טענתם.

יש מקורות מידע אמינים יותר ופחות והשאלה מיהו מקור המידע חשובה לא פעם לפחות, כמו המידע עצמו.

בלא כלים בקורתיים אילו אנחנו עלולים לגדל דור שלא ידע את ההבדל בין תחקיר לבין העתקה עיוורת, בין תיעוד לבין תעמולה, בין נימוק לבין ספין, בין אומנות לפרסומת.
תפקידו של בית הספר להכין ולהכשיר את ילדינו לקראת החיים ותפקיד חיוני של בית הספר בעידן המידע הוא לתת לילדים כלים להבחין בין מידע אמין מבוסס, מידע טוב, למידע לא אמין, מידע רע.

חוויות מהבלוג הלימודי של תלמידיי...

ובכן אמשיך לעדכן אתכם בנושא הבלוג הלימודי של תלמידיי, שנושאו "איכות הסביבה".
השיעור החל בהצגת הבלוגים, הם נראו נהדר... התלמידים התעקשו להשמיע את הרשומות, שכתבו בבית וביקשו מחבריהם להגיב.
התפתח דיון מעניין, שנושאו "תגובה". האם להתייחס בתגובה לתוכן הנכתב? לדרך ההבעה או לשניהם? אני בטוחה שלא היינו מגיעים לדיון זה, לולא זימן אותם הבלוג. נושא התגובות עורר התלהבות רבה בקרב כולם... מעניינת היתה העובדה, כי כל תלמידי הכיתה, ללא יוצא מהכלל, היו פעילים ומעורבים בעשייה, גם אילו שבשעורים אחרים לא טורחים לעבוד. האם זה מפתיע?...
לצורך הבנת התהליכים המשכתי ושאלתי ...
מה עשייה זו תרמה לכם? הרבה ...למדנו את החומר בעצמינו, אומנם קבלנו הנחיות ברורות מאוד, אך בחירת החומרים, הכתבות, הסרטונים, התמונות והמשחקים היו שלנו... הרווחנו כפול, גם למדנו להשתמש בבלוג וגם הרווחנו את נושא מחויבותינו לשמירה על הכדור למענינו ולמען הדורות הבאים. אהבתי ביותר את דבריו של אחד התלמידים:"דרך למידה זו מאפשרת חשיבה שונה מכל נורמה מקובלת בשעורים אחרים".
כדי להמחיש את העשייה הכתתית שלי בחרתי לחשוף אתכם לבלוג של אחת מתלמידותיי. http://nuznuz1998.blogspot.com/

אני כמורה יצאתי שבעת רצון, מלאת סיפוק ונחת, מהנסיון הראשון שלי לשלב בלוג בהוראה.

כיתה ז' מיישמת שימוש בבלוג לימודי...

החלטתי ליישם בכיתה ז' את נושא הבלוג.
ניצלתי את "יום כדור הארץ" כגורם מזמן לפתיחת בלוג לימודי בנושא:" איכות הסביבה".
מטרת הבלוג, ללוות את כל תהליך הלמידה בנושא.
האמת שהיו לי הרבה התלבטויות בתחילה... שאלתי את עצמי, איך הרעיון יתקבל ע"י תלמידיי? האם הם יאהבו את החידוש? מכיוון שזוהי כיתה, שיש בה אחוז גבוה של בנים, שערתי שהרעיון לא ידבר אליהם... אך אם לא אנסה לא אדע...
ובכן...ההתלהבות היתה בשיאה. לשמחתי, תלמידיי מצאו בכך רק יתרונות. זה רק מוכיח לי מחדש כמה הם משוחררים, פתוחים לחדשנות, מוכנים לחשיפה. כן זה דור אחר לגמרי...
רפלקציה בסיום התהליך הראשוני, העלתה את האמירות הבאות:

• הפכת לנו את הלמידה למעניינת וחוויתית.
• יש לי אפשרות לערוך את הבלוג ולשחק עם חומר הלימוד, לעצבו כראות עיניי.
• חשוב לי לראות מה אחרים חושבים בנושא.
• כיף שיש לי "שטח" באינטרנט, אני מרגיש שייכות לקבוצת עניין מיוחדת.

האין זה מרגש???

עולם הפודקאסטינג...

מידי יום, אני נחשפת לדברים חדשים...מתחיל להיות לי מעניין... והיום תורו של הפודקאסט.

ובכן מהו פודקאסט? זוהי תוכנית רדיו המועברת באמצעות האינטרנט. השדר ("הפודקאסטר") מקליט את תוכניתו בתור קובץ MP3 רגיל ומעלה אותו לאתר אינטרנט שמארח פודקאסטים שונים. המאזינים יכולים להוריד את הקובץ מהאתר, או - וכאן הנקודה החשובה - להרשם לתוכנית מסויימת האהובה עליהם ולקבל הודעה במייל או ב-RSS , כל פעם שפרק חדש של התוכנית יוצא לאור.

אם עדיין אתם ספקניים למה זה טוב..אציג כמה סיבות טובות למה לפתוח אוזניות ולהכנס לעולם הפודקאסטינג: הראשונה -לשמוע רק מה שטוב מתי שרוצים. מכל מקום, בחינם, זמין תמיד. האם אין בכך די... בנוסף, אין כל צורך לשבת מול המקלט ולהאזין לתוכנית... תורידו אותה היום, תקשיבו... כשנוח לכם. אם במקרה, יש לכם משהו להשמיע לעולם? פתחו בקלות פודקאסט משלכם. זה כל כך קל ופשוט. כל מה שצריך זה מקרופון ומחשב.

האם כלי זה יכול לשרת אותי בהוראה? אין לי ספק בכך, הרי גיוון וחידוש יש בו, אפשר להפנות אל הקיים ויש הרבה... או להקליט תכנים כלבבי. כדי להבין עד כמה זה פשוט ידגים הקישור הבאhttp://www.icast.co.il/default.aspx?p=Page&pid=109