הלוח האינטראקטיבי

אני רוצה לשתף אתכם בחידוש טכנולוגי שזכיתי סוף סוף לקבלו לכתתי.
ובכן קבלתי לוח אינטראקטיבי... אינכם יכולים לתאר אפילו את שמחתי...
מהן יתרונותיו של לוח זה? במה הוא אמור להיטיב את תהליך ההוראה? כדי לענות על שאלה זו - ערכתי סיעור מוחין קצר ובו בקשתי מחברותיי המורות לזרוק רעיונות. הן דברו על: חדשנות, יצירתיות, יכולות המחשה, שילוב סרטונים, גרפים, תמונות עכשויות, יצירת עניין, דינמיות וזרימה במהלך השיעור.

חדורת התלהבות ישבתי בבית ותכננתי שיעור במתמטיקה ( מערכת צירים) תוך ניצול יכולותיו הויזואליות, המדוייקות והצבעוניות של הלוח. תכנון השיעור ערך הרבה מאוד זמן, ההשקעה הרבה נבעה בעיקר מהרצון לתרגם את הצרכים הפדגוגיים שלי אם העדר השליטה ביכולות הלוח. התוצר הסופי היה בהחלט מספק. אני חייבת לציין שהעניין בשיעור היה אדיר, הצלחתי ליצור מוטיבציה, וסקרנות . הדנמיות והזרימה של השיעור סייעו רבות ליצירת שיתוף פעולה מלא של הלומדים ולהעדרם של "רגעים מתים ". גם היכולות להראות תהליך נבנה שלב אחר שלב ולחזור לדפים קודמים סייעו להבנה תהליכית. המחשת מערכת הצירים ובנית הפונקציה הקווית עליה, לא השאירו מקום לטעויות. החומר המופשט והסבוך נהייה מוחשי ומובן כלשון תלמידיי. אין לי ספק, שתלמידיי ואני היינו שותפים, לתהליך למידה אחר.

בתהליך הלמידה שלי להכרת הלוח ושילובו בהוראה התחלתי בשימוש בכלים הפשוטים ומשיעור לשיעור אני משלבת כלים נוספים. כריס בטשר(עפ"י וורבר, 2009) מתאר בספרו תהליך של שימושי מורים בלוח אינטראקטיבי. הוא מדבר על תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...שלב ראשון- עשיית דברים ישנים בדרכים ישנות. שלב שני- שימוש בלוח על מנת לעשות דברים ישנים בדרכים חדשות. שלב שלישי- שימוש בדברים חדשים בדרכים חדשות.

מטרת הלוח האינטאראקטיבי היא להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד, תאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הלוח יאפשר למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאימם לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות.

התנסות זו חיזקה בי שוב את הדעה, שהאתגר אינו טמון בידע הטכנולוגי של השימוש בלוח אינטראקטיבי אלא ביכולות המורה להנהיג ולנהל את הכיתה תוך ניצול האפשרויות שמזמן לוח זה.
לסיום אציג סרטון שהוקרן בערוץ 2 המדגים שימוש בלוח אינטאקטיבי.

הפיכת "copy paste" לתהליך לימודי

כמורה המרבה במתן משימות מתוקשבות אני נתקלת לא אחת בכך, שתלמידי מבצעים קיצורי דרך ומשתמשים בנפלאות המחשב לצורך העתקה והדבקה מהאינטרנט ובכך מסיימים את עבודתם. האם לפעולה זו יש ערך לימודי עבור התלמידים? האם הם באמת למדו את הנושא, או רק כתבו עבודה כי נדרשו לכך... ועשו זאת כדי לצאת ידי חובה?
תגובתי הראשונית היתה - לא התרחש כאן כל תהליך לימודי. יתרה מזו, סרבתי בתוקף לקבל עבודות כאילו.
אני מודעת לכך שעבודות הן מטלות תובעניות של מיזוג מידע וכרוכות בשימוש באסטרטגיות כמו השוואה, הנגדה והכללה ויש ללמד תלמידים איך עושים זאת.

ובכן השאלה שהעסיקה אותי מאוד היתה איך הופכים פעולה טכנית פשוטה שאינה דורשת שום חשיבה אלא רק שליטה במיומנות פשוטה, לתהליך חשיבתי, יצירתי ובונה? איך הופכים אותו לתהליך לימודי?
כדי לענות על שאלה זו, אציג מעין תבנית בעלת מספר שלבים שבה אני נוהגת להשתמש עם תלמידיי.
שלב ראשון: הצגת בעיה בפני התלמידים ומתן הנחייה לחיפוש חומר באינטרנט העונה על הבעיה המוצגת.
שלב שני: העתקת משפטים כלשונם מהאינטרנט העונים על הבעיה שהוצגה.
שלב שלישי: הצגת הקטעים המועתקים תוך ציון מקורם, האתר ממנו נלקחו ונימוק- מדוע נבחר קטע זה דווקא.
שלב רביעי: בדיקת הקטעים ע"י עמיתים (בזוגות או במליאה) תוך שימת דגש על שני קריטריונים:
1. באיזו מידה הקטע שהוצג קשור למטלה?

2. מידת איכות הקטע- עד כמה הוא ברור? מעניין? מנומק?
שלב חמישי: (בצוותים או במליאה) יתרונות וחסרונות שיטת העתק והדבק.
ניתן להרחיב את התהליך ולבקש מהתלמידים לנקוט עמדה נוגדת לבחירתם הראשונית, להציג נימוקים לעמדה זו ובכך לבחון או להאיר את הבעיה, מנקודות מבט שונות.
כמובן השמיים הם הגבול... וככל שנחשוב על כך יותר, נדלה רעיונות יצירתיים נוספים.

לסיכום: העתק הדבק אינה מילת גנאי, גם בפעולה זו תתרחש למידה כאשר ננווט את תלמידינו להציג טיעונים חדשים, לבנות אחרת את הדברים, לנסח מחדש את רעיונותיהם והגיגיהם וליצור מתוך הקיים - משהו משלהם.
אני חייבת לציין שתהליך העבודה אינו פשוט כלל וכלל. דרכם של תהליכים שהם ממושכים מייגעים ולעיתים אפילו מייאשים... אך התוצאה בסופו של דבר כדאית מאוד!!!
אסיים פוסט זה בנימה מחוייכת יותר, צפו להנאתכם בפרודיה על גוגל...

טכנולוגיה בשרות ההוראה - זוהי חובתינו!!!

הסרטון הבא ימחיש בפניכם את הצורך בשינוי דרכי הוראה.

לחצו על הסרטון וצפו בו בהנאה.


"האם שאלתם את עצמכם מדוע תלמידים אינם אוהבים את בית הספר? נכון הם אוהבים את המפגשים החברתיים את ההפסקות... אך לא את השיעורים.

אני כמורה מרבה לשאול את עצמי למה???

התשובות שלי לכך רבות, אתייחס לחלק מזערי מהן.

• הנושאים הנלמדים אינם מעניינים אותם.


• דרך ההוראה משעממת.


• בתהליך ההוראה התלמיד פסיבי, לא מעורב, הוא לא נדרש להפעיל את המוח ולבצע חשיבה.

חבל!!! כי אפשר גם אחרת!!!

בפוסט זה אנסה לטעון כי שינוי בדרך ההוראה והפיכתה למעניינת יותר, מאתגרת ופעילה, תיצור מוטיבציה ועניין אצל תלמידינו. עלינו לזכור שילדים מטבעם סקרניים. חובה עלינו כמורים ליצור אצלם אתגר ומעורבות, שהם כה חיוניים ללמידה ובכך לפתח את כישוריהם. הילדים גדלים בעולם טכנולוגי, מחוברים לרשת, חשופים למידע עשיר ומגוון. אם לא נשכיל לשלב עולם זה בתהליכי למידה נהפוך לבלתי רלוונטיים.

נכון להיום, בית הספר עדיין מלמד בשיטות ישנות של שינון, חזרה, שעורים פרונטליים, המורה הוא מקור הידע, הלמידה מסתיימת בהשמע הצלצול. זה פשוט לא מתאים יותר.

שימוש בטכנולוגיה, מחשבים, לוח חכם, יישומי ווב2, יצרו את חיבור עם העולם הכל כך מוכר לילד. תיכנון שעורים שיש בהם שילוב של הדמיות וסרטונים יצרו גירוי, הנאה ותחושת מעורבות אצל הלומדים. צפיה בצבעים, שמיעת הקולות, יעשירו את חווית הלמידה ויספקו ללומד גירוי אינטלקטואלי. למידה מסוג זה תיצור אינטראקציה בין הלומד לתוכן ובין הלומד ללומדים אחרים. תאפשר חקר הנושא לעומק. תפתח דלת למעבדות שונות בארץ ובעולם, תחשוף את הלומד למורים אחרים במקומות שונים, לניסויים אחרים. תהדק שיתוף פעולה בין לומדים שונים ותיצור הפרייה והעשרה של כל המשתתפים בתהליך הלמידה.

האם אפשר אחרת היום??? בודאי שלא!!!

לא יתכן להכין תלמיד לתפקד בעולם המחר בעזרת כלים של האתמול.

הדמיה מחשבית או דגם - מה עדיף?

איך ממחישים תופעות טבע מרתקות בתוך ארבע קירות של כיתות לימוד?

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" התבקשנו לבדוק אינטראקציה כלשהי מהרשת ולנתח אותה. כדי לבחון את יעילותה של האינטראקציה נתבקשנו לחפש פעילות לימודית שתלמד באמצעות האינטראקציה הנ"ל. לנסח מטרות לימודיות ולבדוק האם המטרות הושגו?

ובכן חנה חברתי ואנוכי בחרנו בתופעת הטבע "ליקוי חמה". תופעה שלא ניתן לצפות בה אלא, באמצעות הדמייה מחשבית המדמה את שלבי התנועתיות של כדור הארץ ביחס לגורמי השמים האחרים וממחישה את יחסי הגומלין בין שלושת השחקנים:שמש, כדור הארץ וירח. סיור קצר באתר מט"ח הוביל אותנו למציאת המבוקש. נחשפנו להדמיה מרתקת המציגה את תהליך הליקוי, פעם ברצף ופעם בשלבים, כשהלומד יכול לעצור את התהליך בכל שלב ולהגיע לתובנות.

עד כאן הכל נחמד ומהנה, הצפייה באתר עוררה בי זכרונות.. כיצד אני למדתי על תופעות אילו הרבה לפני עידן המחשבים. נזכרתי בדגם גדול ממדים שהציג את שלושת הכדורים ובאמצעות ידית ניתן היה לסובב את כדור הארץ סביב השמש ואת הירח סביב כדור הארץ. זה היה מודל מואר שנבנה לצורך המחשה של תנועת גורמי השמים. השמש במודל היתה נורה, באמצעות סיבוב ידני של הידית הודגם כיצד היא מהווה מקור אור לכדור הארץ ולירח הנצפה מכדור הארץ, איך נוצר היום והלילה ואיך נוצרות עונות השנה. יתרה מזו, בצענו ניסוי של החשכת החדר והארנו באמצעות פנס על כדור, שמילא את תפקיד כדור הארץ. בתהליך זה ,ללא ספק, נדרשה יצירתיות רבה מצד המורה כשהתלמידים שותפים לתהליך.

הבוקר, בעיון מקרי לחלוטין, באחד מעיתוני החינוך צדה עיני את תמונת הדגם המדובר, אותו דגם שזכרתי מילדותי. תחת הכותרת- כלי עבודתו של המורה- תואר וצולם הדגם בפעילותו. כחידוש כהמצאה. חיוך רחב עלה על שפתיי... על איזה חידוש בדיוק מדובר? אני הרי מכירה דגם זה מלפני שנים רבות..ובכן אין חדש תחת השמש.

לפתע מצאתי עצמי מהרהרת מה יעיל יותר לצרכי למידה, הדמיה מחשבית או דגם שניתן למשש ולגעת? כמובן שיש יתרונות לכל אחד מאמצעי המחשה אילו. המחשב זמין יותר, זול יותר קיים כמעט בכל בית ספר, יתרה מזו קיים בכל בית. הוא מאפשר לכל תלמיד התנסות, בזמנו החופשי בלמידה א-סינכרונית. הדגם לעומתו יקר יותר, בית ספר יכול לרכוש דגם אחד בלבד וניתן לצפות בו ולהפעילו רק במהלך השיעור כלומר-בלמידה סינכרונית. לאור זאת מצאתי חיזוק נוסף לאמונתי, שיש יתרון אדיר ללמידה מתוקשבת גם בתחום ההדמיה.