טכנולוגיה ופדגוגיה - רומן קשה

כמורה בכיתה רגילה, אני ניצבת בפני מספר בעיות המקשות ביותר על יעילות תהליך ההוראה. הראשונה שבהם היא שונות בין הלומדים -הכתות הן הטרוגניות. עובדה המקשה מאוד על לימוד כל התלמידים, חומרי לימוד אחידים.
רלוונטיות - הילדים של היום מוקפים בעולם דיגיטלי, וירטואלי, אינטראקטיבי שמרתק ומפעיל אותם. תכני הלימוד והאמצעים הדידקטיים שבאמצעותם הם מתווכים בכיתה, ברוב המקרים אינם כאילו.
מעקב - קשה לעקוב, לתת משוב בונה, לסייע ולקדם את הזקוקים ביותר לקידום, בכיתה המונה כ-35 תלמידים.
מפיאז'ה מוויגוצקי וממשיכיהם למדנו שלמידה משמעותית אינה תוצר של הרצאה שבה המורה מעביר ידע למוח פסיבי של התלמיד, אלא שידע נבנה בתהליך קונסרוקטיביסטי שבו התלמיד פועל מנסה, מסיק מסקנות, ובעיקר חושב.
וכאן לטכנולוגיה תפקיד מרכזי כמסייעת למורה להתגבר על הקשיים הללו?
אולם, ההסטוריה הקצרה של חינוך באמצעות טכנולוגיה, רצופה כוונות טובות ותוצאות מאכזבות. הנסיון הראשון התבצע בארץ, באמצעות מערכת "תואם"- מקבץ שאלות סגורות שהתלמיד קיבל עליהן משוב מידי. הרעיון התבסס על "מכונות למידה".
בשנות השבעים שמונים הגיעו ה"לומדות". תוכנת מחשב המתפקדת כמורה פרטי אוטומטי. שהציגה לתלמיד מידע ושאלה עליו, תוך כדי מתן משוב והנחיה.
גם מערכת "תואם" וגם "הלומדות" הניחו שמחשבים יכולים לשמש, מורה פרטי ושיש להקצות למורה האנושי תפקיד שולי בתהליך החינוכי. עובדה שלא יצרה שיתוף פעולה מצד המורים.
השכלול והנגישות של המחשב האישי והאינטרנט בשנות התשעים החזירו את הטכנולוגיה לחינוך. התפיסה השלטת תמכה בהקמת מרכז מחשבים וחיבור לאינטרנט בכל בית ספר ובהזמנת המורים לעשות בהם שימוש ולפתח תכנים. התפיסה היתה ששילוב מושכל של - מחשבים ומורים עתירי יכולת וזמן פנוי - יעשו את העבודה החינוכית. לצערינו גם הפעם התוצאה הייתה, שהמחשב כמעט לא שולב בהוראה ובלמידה. המורים לא הרימו את הכפפה מסיבות רבות, חוסר מיחשוב, העדר הכשרה פדגוגית וטכנית מתאימה, חוסר שיתוף פעולה של ההנהלה...והרשימה עוד ארוכה מאוד. יתרה מזו, נשמעו אפילו קולות, שקראו למערכת החינוך לוותר אחת ולתמיד על הנסיון לשלבו בעבודה הבית ספרית.

בימינו מתהווה גישה חדשה הנותנת לרומן עתיר האכזבות בין טכנולוגיה לפדגוגיה, בין תקשוב לחינוך, תפנית אופטימית. הגישה חותרת לשלב את המחשב והתכנים הדגיטליים בסביבת הלמידה הבית ספרית שילוב כולל ומשמעותי. התכנים הדגיטלים שנזנחו בעשור הקודם, חוזרים לקדמת הבמה החינוכית, אך הפעם בלי יומרה כמורה פרטי אוטומטי, אלא כאמצעי טכנולוגי אינטראקטיבי המאפשר למורה להניע למידה משמעותית בכיתה.אני חוזרת ומדגישה שהאמצעים המתוכחמים אינם באים להחליף את המורה אלא לסייע בידו. הצירוף של מורה חכם וטכנולוגיה חכמה מייצר כיתות חכמות.
אני מרבה לתהות מה צריכה מערכת החינוך לעשות הפעם אחרת, כדי להצליח?
בראש ובראשונה לספק תשתית טכנולוגית -מחשב אישי לכל תלמיד ולכל מורה ותשתית תקשורת מתאימה בבית הספר.
תכנים אינטראקטיביים- תכנים המבוססים על פדגוגיה מקדמת למידה משמעותית ומפתחת הבנה וחשיבה.
תוכנת ניהול למורה- שמאפשרת תיכנון וניהול של תהליכי הוראה, למידה והערכה. תפקידה לסייע למורה בניהול שיעור, ע"י שימוש ביישומיי ווב 2 כמו בלוג, פורום, ויקי, פורטל בית ספרי.
במעקב אחר ביצועי הלומדים ע"י מתן משוב מידי לכל השותפים בתהליך הלמידה.
תמיכה פדגוגית למורים- הנחיה צמודה למורים ממנחה המתמחה בפדגוגיה המתוקשבת של תחום הדעת שהוא מלמד.
תמיכה טכנית- לצוות המורים. או לחילופין הכשרת איש צוות, לביצוע תמיכה צמודה לכל אורך יום הלימודים.
זהו פתרון מערכתי שיש בו שותפות בין המורה לבין הסביבה הטכנולוגית. למחשב תפקיד בהפעלת התלמיד, בהמחשה, בסיפוק המידע בדרכים מגוונות ולמורה תפקיד הובלה, קבלת החלטות המבוססות על דוחות הערכה, זמן פנוי יותר, לנווט, לכוון, לתמוך בקבוצות קטנות של תלמידים.
המחשב אינו תחליף למורה אלא נוסף אליו ונותן לו עוצמה ואיכות חדשה.
במהלך שיטוטי באינטרנט ועיון ב"דה מרקר" נחשפתי לסביבת "עת הדעת" (חברת סרארט אפ שמטרתה לשנות באופן יסודי את מערכת החינוך בעולם) אהבתי את העיקרון הפדגוגי העומד ביסודה - שיש בו יצירת למידה משמעותית העונה גם על הקשיים עליהם דברתי בראשית דבריי, הקושי בשונות הלומדים, רלוונטיות של התכנים והקושי במעקב אחר התקדמות הלומדים. הסביבה יוצרת סינרגיה בין שלושה יסודות.
למידה פעילה שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה. הסביבה הממוחשבת מפעילה את התלמידים, מטפחת את הסקרנות והחקרנות שלהם, ממחישה להם מושגים מופשטים, מנחה בביצועי הבנה ומתרגלת.
למידה שיתופית הסביבה הממוחשבת מאפשרת למידה וחשיבה מבוזרות, שבהן משתתפים מורים ותלמידים. היא מתפקדת כמדיום להעברת מידע, להצגה פומבית שלו ולהפיכתו לאובייקט משותף של למידה וחקירה.
למידה מותאמת הסביבה הממוחשבת מתאימה עצמה לקצב הלמידה של כל תלמיד ותומכת בו באמצעות משובים.

הסרטון הבא יחשוף את תרומתה של המערכת הטכנולוגית של "עת הדעת" הקרויה באנגלית" Time To Knew"