האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?

מאמר שפורסם לראשונה ב"ניו יורק טיימס" במרץ 2010 עורר את התעניינותי וסקרנותי. במאמר טענו שני חוקרים אמריקאים, דאב למוב ודבורה לוונברג בול, שהוראה טובה עשויה משיטות חכמות ולכן אפשר להכשיר אליה. המאמר מדגיש את השפעתו המכרעת של המורה ואיכות ההוראה שלו על למידת תלמידים. המחקר מראה שלמורה יש אפקט עצום ומכריע על למידת התלמידים הרבה מעבר לאפקט של כל גורם אחר שבשליטת בית הספר.
אם כן, מהם אותם רכיבי קסם של הוראה טובה וכיצד מכשירים אליה? למוב התמודד עם בעיה זו בדרך מעניינת הוא אסף במשך חמש שנים את המורים הטובים ברחבי ארה"ב כפי שהם מוגדרים(לפחות חלקית) על פי הציונים של תלמידיהם במבחנים הסטנדרטים ולמד מהם. לדוגמה, אם בית ספר מסויים קיבל ציונים גבוהים בלשון בכיתה ו' הוא בחן את המורים שתרמו לכך, ע"י ביקור בשעורים של אותם מורים עם צלם מקצועי וצילום שעוריהם. במהלך ניתוח הצילומים הגיע למוב לממצא מרכזי וחשוב: שתלמידים אינם מסוגלים ללמוד אלא אם כן המורה מצליח לעורר את תשומת ליבם, לעניין אותם, לרכזם ולהביאם לבצע את ההוראות שלו. למוב גילה, שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות של המורה. זוהי מיומנות שאפשר להתאמן עליה ולרכוש אותה. עוד גילו החוקרים שידע של תחום תוכן מסויים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא. המחקר הראה בודאות שמורים מעולים אינם נולדים כאילו אלא נעשים כאילו, ושאפשר ללמוד איך להתפתח להיות מורה מעולה.
פרופ' נירה חטיבה ראש המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטת ת"א לקחה מאמר זה המבוסס על מחקם של לומב ובול והציעה איך להקנות מיומנויות של הוראה טובה באמצעות מספר מרכיבי ידע.
1. ידע תחום התוכן- ידע של נושאים שהמורה מלמד ושל התחום (דיסיפלינה שלהם)
2.ידע פדגוגי כללי- ידע של הליכים ושיטות כלליות של הוראה הניתנים ליישום בכל תחומי הידע.
3.ידע פדגוגי שח תחום התוכן- ידע של הליכים ושיטות הוראה של תחום ידע מסויים
4. ידע תוכנית הלימודים- הכרת מגוון חלופות אפשריות בהוראת נושא מסויים, הכרת מיגוון חומרי למידה ודרכי השימוש בהם והכרת הנושאים שהתלמידים למדו או לומדים באותו זמן במקצועות אחרים הרלוונטיים לנושא הנלמד. ידע זה מאפשר למורים לבחור את חומרי הלמידה המתאימים לתלמידים שלהם. ומאפשר לתלמידים לבצע העברה שהיא כה חיוני בתהליכי למידה.
5.ידע הלמידה והלומדים- ידע של תאוריות למידה, הנעה ,חשיבה והתפתחות, ידע של השונות בין התלמידים על רקע חברתי- כלכלי, תרבותי,עדתי מגדרי ויכולות למידה. ידע על לקויות למידה וצרכים מיוחדים של התלמידים.
6.ידע של מטרות וערכים של החינוך וההוראה- כפי שעוצבו וניסחו מתכנני תכנית הלימודים.
ולטענתי אין לי ספק שעל מורה לדעת את אותם מרכיבי ידע כפי שהוגדרו. אך אין בכך די, עלינו לזכור שמיומנויות ושיטות הוראה שמצליחות במקום אחד עם תלמידים מסוימים לא בהכרח מצליחות במקום אחר עם תלמידים אחרים. ולראיה אביא דוגמא אישית. אני מלמדת אותו נושא בשלוש כיתות מקבילות באותה שכבת גיל. משמע אותה מורה, אותו תוכן, אך הרכב כיתה שונה. נתון חשוב זה משנה לא אחת את כל התמונה. הוא מחייב אותי,לא אחת, ללמד אחרת. לכן מורים שנוהגים על פי דפוסי הוראה מקובלים עלולים להיכשל, ואילו מורים ש"סוטים" מדפוסי הוראה מקובלים עשויים להצליח. לאור נסיוני העשיר בהוראה אני יכולה לומר, שהכרותי המעמיקה עם תלמידיי על תחומי העניין שלהם, כלומר בניית מערכת קשרים של הערכה הדדית, אימון ובטחון בין מורה לתלמיד עוזרים מאוד, הן למורה והן לתלמיד בתהליכי הוראה ולמידה אפקטיביים.

בעולמי המקצועי- משולחן עבודתי

ובכן, הפעם בחרתי לספר על תהליך למידה לו היו שותפים תלמידי כיתה ה' בנושא קשר בין תאריכים לארועים הסטוריים. בכל חודש אני נוהגת להציג בפני תלמידי את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו באותו חודש. היום לפני...כך קרויה הפינה.

החודשים נובמבר ודצמבר ספקו בידי שפע של רעיונות בנושאים היסטוריים, שהתרחשו בעבר וקידמו אותנו לקראת הקמת מדינה ובנייתה של חברה צודקת.
הארועיים שזימנו לי חודשים אילו הם: 15 שנים לרצח רבין, 93 שנים להצהרת בלפור, 37 שנים לפטירתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל- דוד בן גוריון. וציון-כ"ט בנובמבר- יום ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ בין אוכלוסיה יהודית לערבית.

כדי לקרב את תלמידי להכרת ההיסטוריה שלנו כעם, אני סבורה ומאמינה שחשוב להקנות להם וללמדם כבר בגלאים הצעירים למען יכירו,ידעו, יפנימו ויבינו כי ההמצאות שלנו בארצינו אינה דבר מובן מאליו, המדינה לא ניתנה לנו על מגש של כסף והדור שלהם, בדיוק כמו קודמיו, מחוייב לשמור ולהגן עליה. עד כאן הרציונאל ...האם תתפלאו שאספר שאין כמו הטכנולוגיה המאפשרת נגיעה בהסטוריה בדרכים מוחשיות, מקרבות ומעניינות? כדי להכנס לתקופה ולהבין מה חשבו האנשים באותם רגעים היסטוריים... צפינו בסרטונים, האזנו להקלטות, ראינו וניתחנו תמונות ומפות, ביצענו משחקי תפקידים,כל תלמיד בחר לעצמו דמות ואותה שיחק. בסופו של תהליך התבקש כל תלמיד או כל קבוצה, להציג את ממצאיה וידיעותיה. בחרתי לשתף בפוסט זה דווקא בדרך פשוטה ביותר, שעוררה הרבה עניין אצל תלמידי כיתה ה'. בחרתי באחת העבודות שהוכנה ע"י תלמידה בשם נטליה, אשר בחרה להציג את ידיעותיה בדרך של חידון רב ברירה, שנבנה בפאור פוינט והוא מספק משוב מיידי לכל תלמיד שמשתמש בו. העבודה נבחרה בשל העובדה שישומה פשוט לביצוע וניתן לשימוש כחזרה, או כפתיח בכל תחום תוכן. ובשל העובדה שמהלך הצגתה מחייב מהצופים להיות אקטיביים.

החידון של נטליה

האם חינוך הוא מדע?

ד"ר יפה בן עמי הציגה טיעון מעניין מאוד: החינוך הוא מדע !!! האומנם???
משחר ההיסטוריה שאף האדם להסביר את העולם. קרי לנסח בעזרת חוקים ותקנות את אשר חווה ובעזרתם להבין ולהסביר את המתרחש סביב ולחזות את הנולד ולשלוט בעתידו.

ובכן מהו מדע? עיון קצר בויקיפדיה הציג את ההגדרה הבאה - מדע, היא שיטה לאיסוף ידע אודות העולם באמצעות תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה. השיטה המדעית כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף ידע מדעי. המדע הוא תהליך מתחדש ומתפתח תדיר ועל כל דור של מדענים לאשר את הידע הנצבר עד אליהם. מסיבה זו ידע שאין מטילים בו ספק ושאינו מתחדש עלול לאבד את תוקפו המדעי ואף להפוך לאמונה טפלה.

אנה פיאנקה הגדירה זאת יפה ואני מצטטת:"כפי שבתים עשויים לבנים כך עשוי המדע מעובדות. אבל ערימת אבנים אינה בית וערימת עובדות אינה מדע".

כדי לאמת את הטענה שחינוך הוא מדע, ניסינו לבדוק אילו מרכיבים אוניברסליים שניתנים למדידה ולביסוס מאפיינים חינוך? האם יש מגמות ,תפיסות עולם ואנשי מחקר שהשפיעו על החינוך? האם בכל העולם המערבי יוצגו וילמדו אותן תפיסות עולם ואותן תאוריות של גדולי הפלוסופים, המחנכים, והפסכולוגים?

אני אתחיל את סקירתי בפילוסוף היווני סוקרטס (399-469 לפנה"ס)שעיצב את דיוקן המורה המיילד. מורה המניח כי הידע קיים אצל כל תלמיד ועל המורה לסייע לו ללדת אותו באמצעות דיאלוג. אף מרטין בובר (1878-1965) דיבר על חשיבות הדיאלוג, שמטרתו לכוון את התלמיד לחקירה ממושכת.קולברג דיבר על המורה המוסרי החינוך המוסרי קידם את הלומד משלב נמוך לגבוה יותר בסולם ההתפתחות הקוגנטיבית אתית באמצעות הטלתם לדילמות מוסריות מטרידות. קארל רוג'רס(1902 - 1987) האמריקני, טען שיש לאפשר לתלמיד חופש ללמוד ולהתנסות בלמידה כתהליך קיומי של התמודדות אישית עם שאלות קיומיות. העמדת הילד במרכז אפיינה את תורתו של יאנוש קורצ'ק (1878-1942).

בדיקה קצרה של תאוריות חינוכיות מציגה ממצאים מעניינים. היא מראה שכל פלוסוף, הוגה דעות, מחנך או חוקר, ניסו לעצב ולחנך, כמובן לפי אמונתם, את אופיו של הלומד, לדמות האדם שנראתה אידיאלית. ריבוי התאוריות, למרות היותן אוניברסליות, וריבוי המחקרים שנעשו בנושאי חינוך מובילה אותי למחשבה שחינוך אינו מדע. הוא אוסף של תאוריות חולפות ומשתנות תלויות אדיאולוגיה ותרבות. תאוריות אילו אינן מצליחות בעקביות לחזור ולהוכיח את מה שהן היו אמורות להוכיח. וזאת בשל העובדה, שאנו עוסקים באנשים שכל אחד הוא עולם ומלואו. בעל סגנון למידה שונה, אשיות שונה, דרך מחשבה, פענוח והבנה שונים. לכן מה שמתאים לאחד אנו בהכרח מתאים גם לאחר. כשתאוריה אינה עובדת חוזרים לשולחן העבודה וכותבים אחרת חדשה - מודל הוא טוב, כל עוד הוא עובד. וכשדרך חנוכית אינה עובדת... מחפשים ומנסים אחרת. ריבוי התאוריות, ניסוי וטעייה לגבי המטרות והדרך, מציג את המורכבות והבעיתיות בתהליך החינוכי, בעולם כולו ובארצנו שלנו.

זיכרון ולמידה

במסגרת החשיפה לתאוריות למידה שונות, עסקתי השבוע בנושא מרתק ביותר... הזיכרון. זהו נושא שאני מוצאת בו עניין רב. לכן מוקדש לו הפוסט הנוכחי. במסגרתו ארצה לבחון מה קורה ללומד בתהליך למידה? כמה אנחנו זוכרים? איך מתבצעת פעולת הזכירה ??? כיצד ניתן לשכללה??
אפתח פוסט זה במעט מידע מקדים.

מערכת עיבוד המידע כוללת שלושה סוגים של זכרון: זיכרון חישתי (סנסורי) זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.

כל מידע שאנו חשופים אליו נקלט ע"י חושינו ומשם הוא נכנס לזיכרון החישתי שמשמר אותו לזמן קצר ביותר. ליתר דיוק לחצי שנייה בערך, וזאת כדי שנוכל להפנות קשב לגרויים הרלוונטים לנו ולנפות את היתר. תהלכי הקשב מסננים רק חלק קטן מהגרויים, שהיינו חשופים אליהם. מרבית הגירויים, שאינם רלוונטים לנו נפלטים ממערכת עיבוד המידע. הגירויים הרלוונטים עוברים עיבוד ראשוני ונכנסים למערכת הזיכרון לטווח קצר.

האם ידעתם שמערכת הזיכרון לטווח קצר משמרת בין 5-9 פריטים לחצי דקה? רק חלק מהגירויים אלה שעוברים עיבוד מעמיק יותר עוברים למערכת לטווח ארוך. השאר נפלטים ממנו. בזכרון לטווח ארוך מאוחסנת משמעותו העיקרית של האירוע ולא פרטיו המדויקים וזאת בניגוד לזיכרון לטווח קצר, המאחסן מעט מידע אך במדוייק.
לסיכום רק חלק קטן מהמידע שהיינו חשופים אליו מגיע לזיכרון לטווח ארוך - וזהו אותו מידע שיש לו רלבנטיות ומשמעות עבורנו. ידיעת עובדות אילו ע"י המורים חשובה ביותר. כי יש בהן כדי ליעל את תהליך הלמידה.
מה קורה בתהליך למידה? לשם הבהרה אדגים את פעולתה של מערכת הזיכרון על שלושת מאגריה. בכיתה, המורה שואלת שאלה אשר נקלטת ע"י חוש השמיעה ונכנסת לזיכרון החישתי. שם נשארות למשך זמן קצר ביותר המילים המדויקות שהמורה הגתה. הקשב של התלמיד מופנה אליהן והוא מעבד אותן עיבוד ראשוני המאפשר למילים להיכנס לזיכרון לטווח קצר.חשוב לכל מורה לדעת, כי אם בשלב זה תוסח דעתו של התלמיד הוא לא יעבד את המילים באופן משמעותי-הן יעלמו ממערכת הזיכרון והתלמיד לא ידע כלל, מה נשאל. יתכן שהוא יזכור מילה אחת או שתיים. בואו נניח לצורך הבנת המשך התהליך המאפשר למידה וזכירה, שהתלמיד מצליח להתעלם מגירויים מפריעים ולמקד את הקשב שלו בשאלת המורה. הוא מנסה להבין אותה באמצעות הידע שיש לו בשפה העברית והידע שיש לו בנושא עליו נשאל. כתוצאה מכך השאלה מקבלת משמעות והיא עצמה נכנסת לזיכרון לטווח ארוך. רק כעת כשהשאלה הובנה והיא מאוחסנת בזיכרון לטווח ארוך, התלמיד יכול להפסיק להפנות אליה את הקשב ולחשוב על התשובה. הוא שולף מ"מגירות" הזיכרון לטווח ארוך ידע רלוונטי. כמובן שלכאן נכנסים תהליכי חשיבה בהן מופעלות אסטרטגיות חשיבה שונות שגם הן אגורות בזיכרון לטווח ארוך. לבסוף מופעלים תהליכי קבלת החלטה ביחס לתשובה המתאימה. בשלב זה התלמיד מנסח במוחו את המילים שיבטאו את הרעיון שהגה. המשפט שהוא מתכנן עובר לזיכרון לטווח קצר, כי כעת יש חשיבות למילים המדויקות של המסר ולא רק למשמעותו. זכירת המילים המדויקות המרכיבות את המשפט הכרחית כדי שהתלמיד יוכל לדעת מה הוא כבר אמר ומה נותר לו עוד לומר. כך לגבי שאר המשפטים. בהמשך, המשפט שכבר הגה נעלם מהזיכרון לטווח קצר כדי לפנות מקום למשפט חדש, אולם הוא לא נעלם לגמרי ממערכת הזיכרון. הוא נכנס לזיכרון לטווח ארוך ע"י הצפנה ובהמשך התלמיד יזכור את הרעיון שהביע אך לא את המילים המדוייקות שביטא. כולנו יודעים שכאשר משננים חומר מבלי להבינו הוא נשכח במהרה. אך כאשר מתאמצים לרדת לעומקו ולהבינו זוכרים אותו טוב יותר. ככל שחומר נקלט בייצוגים שונים (חזותי, שמעתי, ארטיקולרי וכו') ככל שההצפנה נעשתה באמצעות יצוגים רבים יותר ומתקשר לאסוציאציות רבות יותר - זוכרים טוב יותר.לכן כדי שלמידה תיהיה יעילה יש להפעיל את התלמיד, להובילו, לכוונו ולהדריכו על מנת שיגיע למסקנות ולתובנות לאחר גילוי וחקירה. יש להרבות בפנייה אל חושים רבים ככל האפשר. ובכך אני מתחברת שוב לטכנולוגיה המאפשרת לפנות לייצוגים רבים, התורמים לתהליך ההבנה וכתוצאה מכך גם לזכירה טובה יותר.
המחשה של תהליך הזכירה

איך נשפר זיכרון? ע"י קטלוג לקטגוריות, בניית רצף של סמנים. יצירת מארג של אסוציאציות וקשרים המחבר בין הידע הישן לחדש. כל אילו אמורים לעזור ללומד, לשלוף מהזיכרון לטווח ארוך את החומר המאוחסן בו.
אני סבורה שעל כל מורה לדעת איך פועל הזכרון, וכיצד מתרחשת למידה. כי אי אפשר להפריד בין למידה לזכירה -ללא זכירה לא תתבצע למידה. תאוריות למידה רבות ושונות נבנו במשך השנים, היו שהדגישו את מרכזיות המורה בתהליך(אוזובל), היו שהדגישו את מרכזיות הגילוי העצמי של התלמיד(ברונר)כשהמורה רק מסייע. אך מכולם עולה חשיבותו ומרכזיותו של תהליך ההבנה כי ללא הבנה לא תתקיים זכירה ולצערי לא תתקיים למידה.

הפורום המתוקשב - כאמצעי הוראה ולמידה.

באחד השיעורים נאמרה הערה ע"י אחד המרצים שלנו, שהתיחסה לפורום כאמצעי הוראה מיושן שעבר מן העולם. ואני שואלת את עצמי... האומנם???

השבוע נתקלתי במחקרם של מנוחה בירנבוים ורוז א.פלדמן מאוניברסיטת תל אביב. שעסק בפורום המתוקשב כאמצעי הוראה ולמידה ובחן הערכות של מורים מרחבי העולם, שהתנסו בשימוש באמצעי זה, בקורסים בחינוך הגבוה.
על יתרונותיה של למידה שיתופית נאמר ונכתב רבות. למידה זו עולה בקנה אחד עם גישות קונסטרוקטיביסטיות חברתיות, לפיהן ידע נבנה בתהליך בינאישי. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לייעל את הלמידה השיתופית באמצעות מגוון כילים, שאחד מהם הוא הפורום המתוקשב. כלי לניהול דיונים באופן סינכרוני או א-סינכרוני.

המאמר התמקד בפורום מתוקשב א-סינכרוני. הוא בוחן את מאפייניו ואת אפשרויות השימוש בו לפיתוח קהיליות למידה. כמו כן מדווחים בו תוצאות משאל שערכו החוקרות בקרב 132 מורים מחמישה אזורים גאוגרפיים בעולם(צפון אמריקה, אוסטרליה וניו זינלנד,אירופה, המזרח התיכון, ואפריקה) המשתמשים בכלי זה בתהליכי הוראה ולמידה. התוצאות נאספו באמצעות שאלונים.

אם כן מהו פורום מתוקשב הא- סינכרוני? זהו מרחב דיונים וירטואלי המציע ללומדים גמישות, בחירה וחופש חשיבה מסתעפת ובניית ידע. המרחב הוא מבוסס טקסט, הכניסה אליו היא על פי הרשאה ובו מציגים חברי הקהילייה כל אחד בזמן המתאים לו, את דעתם הכתובה בהקשר לנושאי דיון שונים. ההודעות מוצגות כשרשרת של נושאים כאשר הודעה ראשונה סופחת תחתיה את כל התגובות שנשלחו בהקשר לנושא זה. כך שניתן לראות מי הגיב, מתי, מה תוכן תגובתו.

יתרונות הפורום המתוקשב- הפורום תורם לפיתוח כישורי כתיבה וחשיבה, כישורים מטה קוגניטיביים, כישורי עבודת צוות, אוריינות מחשב, אחריות ומוטיבציה. הפורום תורם להעמקת הלמידה בכך, שלפני העלאת הודעה לפורום יש צורך לקרוא, לחשוב, לנסח, לתמצת ולהבהיר את העמדה. שהרי הדברים גלויים לעיני כל. לפי המחקר ציינו מורים שאיכות הידע הנבנה בפורום גבוהה יותר מאשר בדיונים פנים אל פנים בכיתה, קיימת הפרייה הדדית של רעיונות, שיתוף בידע ובמידע, למידת עמיתים. נקודה חשובה נוספת שאסור לנו להתעלם ממנה היא הגמישות בזמן, שהפורום מאפשר, והיכולת לתעד את תהליך הלמידה כולה. שהרי כל הדיונים מתועדים ונשארים במרחב הוורטואלי במשך כל הקורס לפחות, אם לא למעלה מזה, עובדה המאפשרת ללומדים לחזור ולעקוב אחר התפתחות הלמידה. נקודה נוספת היא שהפורום מאפשר לכל אחד מהלומדים להתבטא, גם לביישנים ביותר.

כיצד משפיע הפורום על הלמידה? הוכח שיפור ניכר במיומנויות למידה כמו: הבעה בכתב, מיזוג מידע ממקורות שונים, חשיבה בקורתית, חשיבה אנליטית, הרחבה והעמקה. מודעות עצמית, מודעות לאופן הלמידה ולשונות בדרך הלמידה והערכת הלמידה. שופרו מיומנויות השימוש במחשב, חיפוש ואירגון מידע, חיפוש סיוע, ניהול זמן. איך אפשר שלא להזכיר שיפור גם במיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת, עבודה שיתופית,שיתוף במידע ובמחשבות, מתן משוב בונה. בנוסף לכל אלה שופרו תכונות כמו אחריות, מחויבות, מעורבות, עמידה בלוחות זמנים, משמעת עצמית, למידה פעילה היכולת לתת נימוקים מורכבים והעצמה של הלומדים. ההשתתפות בפורום מדרבנת ללמידה ומעלה את הבטחון העצמי של תלמידם שאינם נוהגים להשתתף בדיונים פנים אל פנים.

לאור כל היתרונות שציינתי ואוששו גם במחקרים, לא רק שדרך למידה/הוראה זו אינה מיושנת, אלא יש להרבות ולהשתמש בה. כי היא תורמת לפיתוחה של קהילייה לומדת ופעילה שלומדיה מסוגלים בכוחות עצמם, ללמוד, להתעדכן, ליצור, ליישם ולהפיץ ידע. הודות לכישורי ההכוונה העצמית שלהם בלמידה המסייעים בידם להיות לומדים לאורך כל החיים. (Life Long Learners)

כמובן שטיפוח קהילייה כזו מצריך תפיסה שונה של תפקידי המורה והתלמידים מזו המנחה הוראה בדרך הרצאה פרונטלית ולמעשה נדרש שינוי גורף בתרבות הלמידה, ההוראה והערכה.

איך יראו חיינו??? החוש השישי...

בשיעור של ד"ר גילה קורץ נחשפנו לסרטון מרתק שהציגה חברת TED המפרסמת חידושים טכנולוגיים. הסרטון חשף המצאה של סטודנט הודי,ללא ספק, גאון מחשבים, שפיתח מכשיק זעיר הנישא על צוואר ומאפשר גישה בזמן אמת לכל מקורות המידע הקיימים. בכדי להבין על מה מדובר כדאי מאוד לצפות בסרטון ...


כפי שראיתם המכשיר מאפשר לנושאו לקבל מידע רלוונטי בזמן אמת על כל נושא שיבחר. לא בכדי נקרא הסרטון החוש השישי,חוש שיסייע לאדם לקבל החלטות נבונות בזמן אמת על סמך מידע נוסף הקיים בנושא, אך לא תמיד זמין לו. חוש שיהפוך את חייו למחוברים כל הזמן למקורות המידע האין סופי, שניצבר ויצבר.
הסרטון מפליא להציג דוגמאות של מידע העשוי לסייע לאדם בקבלת החלטות בחיי היום יום, החל מרכישת מוצרי מזון, עיון בספרי קריאה- בחנות הספרים עצמה. כשהמידע הנוסף על הביקורות, והערות שנכתבו על הספר מופיע כבר בעת העיון והדפדוף. אפילו הסתכלות בתמונת עיתון תציג סרטון וידאו תלת מימד בנושא. המעניין הוא שנוכל להציג את האינפורמציה שנאספה על כל משטח כולל כף ידינו. נצלם כשנרצה בעזרת הידיים. האצבעות ישמשו כעכבר המחשב, בקיצור נשמע מדהים...ללא ספק חיינו יהיו עשירים יותר במידע זמין ונגיש בכל רגע ובכל מקום בו נמצא. עובדה זו כשלעצמה מרתקת.
בואו נתקדם צעד אחד קדימה. חשבו על כך... כאשר נפגוש אדם, מיד יופיעו כתוביות מאירות על גופו, שיציגו את כל המידע שנאסף עליו, כולל תמונות וסרטונים. זה נשמע די מפחיד. הכל יהיה גלוי וידוע. להיכן תעלם הסקרנות? האם נצליח לרגש מישהו? האם תהיינה הפתעות מסויימות בחיינו??? האם גם נוכל לקרוא מחשבות???
אנו רואים שלמטבע שני צדדים, כלל לא ברור לי ,שהמצאה זו שבאה בהחלט לסייע לאדם בקבלת החלטות, לא תהפוך את חייו לאומלל ומיוסר.

הלוח האינטראקטיבי

אני רוצה לשתף אתכם בחידוש טכנולוגי שזכיתי סוף סוף לקבלו לכתתי.
ובכן קבלתי לוח אינטראקטיבי... אינכם יכולים לתאר אפילו את שמחתי...
מהן יתרונותיו של לוח זה? במה הוא אמור להיטיב את תהליך ההוראה? כדי לענות על שאלה זו - ערכתי סיעור מוחין קצר ובו בקשתי מחברותיי המורות לזרוק רעיונות. הן דברו על: חדשנות, יצירתיות, יכולות המחשה, שילוב סרטונים, גרפים, תמונות עכשויות, יצירת עניין, דינמיות וזרימה במהלך השיעור.

חדורת התלהבות ישבתי בבית ותכננתי שיעור במתמטיקה ( מערכת צירים) תוך ניצול יכולותיו הויזואליות, המדוייקות והצבעוניות של הלוח. תכנון השיעור ערך הרבה מאוד זמן, ההשקעה הרבה נבעה בעיקר מהרצון לתרגם את הצרכים הפדגוגיים שלי אם העדר השליטה ביכולות הלוח. התוצר הסופי היה בהחלט מספק. אני חייבת לציין שהעניין בשיעור היה אדיר, הצלחתי ליצור מוטיבציה, וסקרנות . הדנמיות והזרימה של השיעור סייעו רבות ליצירת שיתוף פעולה מלא של הלומדים ולהעדרם של "רגעים מתים ". גם היכולות להראות תהליך נבנה שלב אחר שלב ולחזור לדפים קודמים סייעו להבנה תהליכית. המחשת מערכת הצירים ובנית הפונקציה הקווית עליה, לא השאירו מקום לטעויות. החומר המופשט והסבוך נהייה מוחשי ומובן כלשון תלמידיי. אין לי ספק, שתלמידיי ואני היינו שותפים, לתהליך למידה אחר.

בתהליך הלמידה שלי להכרת הלוח ושילובו בהוראה התחלתי בשימוש בכלים הפשוטים ומשיעור לשיעור אני משלבת כלים נוספים. כריס בטשר(עפ"י וורבר, 2009) מתאר בספרו תהליך של שימושי מורים בלוח אינטראקטיבי. הוא מדבר על תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...שלב ראשון- עשיית דברים ישנים בדרכים ישנות. שלב שני- שימוש בלוח על מנת לעשות דברים ישנים בדרכים חדשות. שלב שלישי- שימוש בדברים חדשים בדרכים חדשות.

מטרת הלוח האינטאראקטיבי היא להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד, תאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הלוח יאפשר למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאימם לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות.

התנסות זו חיזקה בי שוב את הדעה, שהאתגר אינו טמון בידע הטכנולוגי של השימוש בלוח אינטראקטיבי אלא ביכולות המורה להנהיג ולנהל את הכיתה תוך ניצול האפשרויות שמזמן לוח זה.
לסיום אציג סרטון שהוקרן בערוץ 2 המדגים שימוש בלוח אינטאקטיבי.