"תמצית ההוראה היא להפוך את הלמידה למדבקת - לגרום לרעיון אחד להצית אחר".
מרווה קולינס.
בלוג לימודי המלווה את לימודיי לתואר שני במגמת "תקשוב ולמידה" בו יתועדו תהליכים, מחשבות, הרהורים, הקשורים בלמידה זו ותרומתם להעשרת עבודתי המקצועית כמורה וכמדריכה.
אני רוצה לשתף אתכם בחידוש טכנולוגי שזכיתי סוף סוף לקבלו לכתתי. ובכן קבלתי לוח אינטראקטיבי... אינכם יכולים לתאר אפילו את שמחתי... מהן יתרונותיו של לוח זה? במה הוא אמור להיטיב את תהליך ההוראה? כדי לענות על שאלה זו - ערכתי סיעור מוחין קצר ובו בקשתי מחברותיי המורות לזרוק רעיונות. הן דברו על: חדשנות, יצירתיות, יכולות המחשה, שילוב סרטונים, גרפים, תמונות עכשויות, יצירת עניין, דינמיות וזרימה במהלך השיעור.
חדורת התלהבות ישבתי בבית ותכננתי שיעור במתמטיקה ( מערכת צירים) תוך ניצול יכולותיו הויזואליות, המדוייקות והצבעוניות של הלוח. תכנון השיעור ערך הרבה מאוד זמן, ההשקעה הרבה נבעה בעיקר מהרצון לתרגם את הצרכים הפדגוגיים שלי אם העדר השליטה ביכולות הלוח. התוצר הסופי היה בהחלט מספק. אני חייבת לציין שהעניין בשיעור היה אדיר, הצלחתי ליצור מוטיבציה, וסקרנות . הדנמיות והזרימה של השיעור סייעו רבות ליצירת שיתוף פעולה מלא של הלומדים ולהעדרם של "רגעים מתים ". גם היכולות להראות תהליך נבנה שלב אחר שלב ולחזור לדפים קודמים סייעו להבנה תהליכית. המחשת מערכת הצירים ובנית הפונקציה הקווית עליה, לא השאירו מקום לטעויות. החומר המופשט והסבוך נהייה מוחשי ומובן כלשון תלמידיי. אין לי ספק, שתלמידיי ואני היינו שותפים, לתהליך למידה אחר.
בתהליך הלמידה שלי להכרת הלוח ושילובו בהוראה התחלתי בשימוש בכלים הפשוטים ומשיעור לשיעור אני משלבת כלים נוספים. כריס בטשר(עפ"י וורבר, 2009) מתאר בספרו תהליך של שימושי מורים בלוח אינטראקטיבי. הוא מדבר על תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...שלב ראשון- עשיית דברים ישנים בדרכים ישנות. שלב שני- שימוש בלוח על מנת לעשות דברים ישנים בדרכים חדשות. שלב שלישי- שימוש בדברים חדשים בדרכים חדשות.
מטרת הלוח האינטאראקטיבי היא להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד, תאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הלוח יאפשר למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאימם לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות.
התנסות זו חיזקה בי שוב את הדעה, שהאתגר אינו טמון בידע הטכנולוגי של השימוש בלוח אינטראקטיבי אלא ביכולות המורה להנהיג ולנהל את הכיתה תוך ניצול האפשרויות שמזמן לוח זה. לסיום אציג סרטון שהוקרן בערוץ 2 המדגים שימוש בלוח אינטאקטיבי.
הוראה מקוונת תופסת מקום נכבד במערכת ההשכלה הגבוהה בעולם. למורה תפקיד מרכזי ומשמעותי גם בהוראה מקוונת ולכן הוא מהווה גורם חשוב בהחדרת ההוראה המקוונת למערכת החינוך.
חיפוש אחר הגדרה למושג "מורה מקוון" הפנתה אותי למאמרו של ד"ר אברום רותם: קווים לדמותו של המורה המקוון. http://www.avrumrotem.com/avrum-S/more_mkuvan/index.htm אני מצטטת את הגדרתו:"מורה מקוון הופך את סביבת הלמידה המקוונת לסביבת ההוראה שלו וללמידה של תלמידיו. הסביבה המקוונת מאפשרת שיטות למידה והוראה שבבסיסם כמעט ולא ניתן להפעיל ללא הרשת". אם כן, במה שונה מורה מקוון ממורה מסורתי? מורה מקוון מנחה את תלמידיו, הוא מתרכז בארגון ההדרכה ללומדים, בפיתוח מיומנויות ודרכי למידה. הוא מבין שאינו מקור הידע הבלעדי. עליו להוביל את תלמידיו לפיתוח חשיבה, ליצור אינטראקציה "אחרת", המקדמת חשיבה ולמידה בדרך פעלתנית, שאינם יכולים להיות מושגים ע"י שימוש רגיל במקורות מידע. האם מכשירים מורים לכך? או אשאל זאת אחרת- אילו יכולות אמורות להיות למורה כדי שיוכל להיות מורה מקוון? אין לי ספק שיש להכשיר מורים לכך. כמובן שעליו להיות בעל יכולות פדגוגיות דידקטיות אך גם בעל יכולות טכנולוגיות. אני ממשיכה לשאול- האם תכונות של סקרנות, מוטיבציה גבוהה, חיפוש אחר חדשנות, נכונות להשקיע -בעיקר זמן - מספיקות???
ברור לי שמורה מקוון נדרש ליכולות אינטלקטואליות של חשיבה ברמה אחרת, יכולות אורייניות מחשביות של חיפוש, עיבוד מידע ויצירת ידע חדש. עליו להיות יצירתי, בעל תכונות של מנהיג מחולל שינוי. ומעל הכל שקדן, חרוץ, המאמין במה שהוא עושה... יוזם.
מורים טוענים שהם נרתעים מלהיות מקוונים, כי זה דורש השקעה אדירה של משאבים ובעיקר זמן יקר בלימוד הפלטפורמה המחשבית. אחרים מנגד טוענים, שמורה מקוון לא צריך להשקיע משאבים וזמן בהכרת הפלטפורמה המחשבית עליו להיות עסוק אך ורק בתכנים. את העיסוק המחשבי יבצעו הטכנאים.(סוג של חזון במערכת החינוך)
ואני שואלת :האם המורה יוכל לבנות תכנים ללא הכרת הפלטפורמה המחשבית ויכולותיה??? האם הוא יוכל לתכנן פעילות ברמה זו או אחרת, מבלי להכיר את אפשרויות הכלי בו בחר להשתמש? קשה לי להאמין!!! מורה מקוון צריך להיות זמין ונגיש. עליו ליצור אינטראקציה עם הסטודנטים שלו. מה זה אומר להיות זמין ונגיש??? כמובן, שאילו גבולות שהמורה חייב להגדיר לעצמו וליידע בהם את תלמידיו. אחרת ימצא עצמו משועבד 24 שעות ביממה . תיכנון פעילות לימודית מתוקשבת דורשת שעות רבות של השקעה ומחשבה הן בתכנון ובבנייה והן בביצוע ובהפעלה הלכה למעשה, בכיתות הלימוד. אני בטוחה, שמתן פיצוי נאות על זמן ההשקעה, יסייע ליותר מורים מתאימים, להשקיע את הנדרש ולהפוך למורים מקוונים.
לסיכום - אל בהלה, עלינו לזכור שיש רמות שונות של להיות "מורה מקוון", גם שילוב של שיעורים מקוונים עם למידה פנים אל פנים, היא רמה מסויימת ,אולי התחלתית, של להיות מורה מקוון. בשל חשיבות הנושא ברור לי, שכל מורה יוכל למצוא את המינון הנכון עבורו... ובלבד שיבין שהיום ללא שילוב טכנולוגיות בתהליך ההוראה אי אפשר... מנגד, ברור לי, שלא בכל למידה ניתן וצריך לשלב טכנולוגיה. יש תהליכים בהם הקשר הבינאישי פנים אל פנים חשוב ביותר.לכן אני מצפה מהמורה, שיפעיל תהליכי חשיבה ושיקול דעת בבחינת דרך ההוראה המתאימה ביותר לתוכן הנלמד וללומדים. אם יחליט שהטכנולוגיה היא צורך מהותי בתהליך ספציפי זה, אני מצפה, שישכיל לבחור בכלים הטכנולוגיים או בסביבת העבודה המתאימים ביותר להשגת מטרותיו.
הסמסטר האחרון נפתח בקול תרועה רמה. עם מגוון עשיר של מטלות ומשימות. בסמסטר זה אנו נתוודע בין השאר אל תאוריות למידה שונות, שהתפתחו החל מהמאה ה- 19 ועד ימינו אנו. אין לי ספק, שלא רק בתאוריות חלו שינויים מהותיים אלא גם בתפיסת מקומם של המורה ושל הלומד בתהליכי הלמידה וההוראה. ללא ספק הזמנים השתנו ועימם גם יעדי הלמידה.
היום בעידן המידע והתקשורת העולם מוצף בים של אינפורמציה המתרוצצת ברשת. המידע נגיש לכל, זמין, פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר.
מהפכת המידע העוברת עלינו כסערה, טומנת בחובה כוחות אדירים שאי אפשר לעצרם, כוחות שיש בהם תנופה של התהוות חדשה, היא נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית.
אחד מיעדיה החשובים של מערכת החינוך בעידן המידע הוא להכשיר את התלמידים לחייםבחברת עתירת מידע ואפופת תקשורת, ללמדם להפיק תועלת מהמידע ולחנכם להישמר מהסכנות הטמונות בשטפון המידע הבלתי מבוקר. בעולם עתיר מידע צריכה מערכת החינוך לפתח בתלמידיה את היכולת לאתר מידע הנחוץ להם, בתוך ים המידע . ללמד אותם להעריך מידע, שסמכות מקורותיו הולכת ומטשטשת. הם צריכים לדעת למיין את המידע, לארגנו בצורה מושכלת, לעבד אותו, ליצור ממנו ידע חדש ולהציגו בדרך בהירה ומשכנעת. תהליכים מידעניים אילו אין בהם חדש הם אינם תולדה של טכנולוגיות התקשוב. אולם חשיבותם הולכת וגוברת הודות לארבעה מאפיינים של טכנולוגיות המידע והתקשורת. כמות המידע- התפתחות רשת התקשורת הדיגיטלית והתרחבותה העצומה של תשתיות לאגירת מידע הביאו לגידול אדיר, מהיר ובלתי פוסק בכמויות המידע המופץ בעולם באמצעים שונים. תשתיות התקשורת הדיגטלית מאפשרות כיום לכל אחד לאתר מידע משלו ולשלוח אותו מיד לכל קצוות תבל. זמינות המידע - מנועי החיפוש למניהם הפכו,למהירים, נוחים וקלים לשימוש הם מאפשרים לגולש לסרוק כמויות אדירות של מידע במהירות רבה ולהגיע למידע בכל עת, מכל מקום מבלי לקום מהכיסא.
העדר מערכת בקרה וסינון - המידע, מאגריו וערוצי העברתו פתוחים ופרוצים לכל. מי שרוצה יכול להכניס מידע ולהפיצו ברשת. אין מי שמנהל את המידע ברשת, אין מי שבוחן ומבקר ממיין או מדרג. מכאן שהמידע אומנם עשיר ומגוון אך לעיתים אינו מדוייק, או אמין ולעיתים פוגע ומזיק.
מיגוון אפשרויות יצוג המידע- המידע מוצג באמצעים ויזואליים וקוליים עשירים ומגוונים.
אין לי ספק שחינוך המכוון להכשיר את התלמידים להפעיל תהליכים מידעניים צריך להתחיל בגיל צעיר.
בתהליך זה הלומד אקטיבי, הוא מתמודד עם שאלות ודילמות שאין להם תשובה מן המוכן ולעיתים אין להם תשובות חד משמעיות. על התלמיד לפתח לעצמו אסטרטגיות נכונות שיובילו אותו לתשובות ראויות. לשם כך עליו לאתר מידע החסר לו, למיינו, לסננו, לארגן אותו, לערוך אותו, לעבדו. לאתר מידע נוסף, לעמת אותו עם ידע קודם, להעריכו באופן ביקורתי, להסיק מסקנות וכך להמשיך עד למציאת פתרון יצירתי מבוסס ומנומק.
על מנת שיוכל הלומד לבצע תהליכים מידעניים אילו, אנו מוריו, צריכים לציידו במיגוון מיומנויות. לפתח בו כישורי חשיבה מסדר גבוה, כמו הערכה בקורתית וניתוח מושכל, שאילת שאלות וניסוח דילמות, חיפוש פתרונות יצרתיים ויכולת לפעול באופן אוטונומי, כדי למצוא תשובות מבוססות.
ללא ספק, משימות לגמרי לא פשוטות!!!
על המורה למלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים. שיניעו את תלמידיו לשאול שאלות ולחפש להן תשובות. עליו לעודדם לחשוב בעצמם, להעריך, לשקול ולקבל החלטות. להגיע למסקנות ולגבש דרך להציג את הידע החדש בצורה משכנעת.
לאחרונה אני נחשפת יותר ויותר לתגובות של אחרים בבלוג שלי, אני שמחה מאוד על כך!!! התייחסות של אחרים למה שאני כותבת יוצר עניין, סקרנות ומפתח דיאלוג, או סוג של רב שיח בנושא. אני בטוחה שתגובות ומשובים הם כלי מעולה לשיפור ולהתקדמות. מתוך הכרה בחשיבות הנושא החלטתי להקדיש לנושא המשוב פוסט מיוחד.
אפתח פוסט זה בציטוט מתוך דבריו של מרטין בובר: "כל אחד מאיתנו נתון בתוך שיריון. שכמעט אין מרגישים בו עוד מחמת הרגל. יש רגעים, כהרף עין, שחודרים דרכו ומזרזים את הנפש לקבל".
ובכן מהו משוב? משוב-תהליך שבו אדם מגלה לאחר את תפיסותיו והרגשותיו לגבי התנהגות האחר.
כמורה וכסטודנטית אני חשופה רבות למתן משוב ולקבלתו.
מדוע כל כך חשוב לתת משוב? איך נותנים משוב בונה ויעיל? בסוגיות אילו אעסוק הפעם.
במחשבה מעמיקה על הנושא, ומתוך הבנת חשיבותו, ניסיתי לגבש לי מספר כללים בסיסיים למתן משוב.
תנאי מוקדם למתן משוב יעיל ובונה הוא יחסי אימון הדדי בין הנותן והמקבל.
משוב צריך להיות מוצע ולא מוטל.
משוב צריך להתחשב בצרכים של מקבלו.
משוב צריך להיות תאורי ולא הערכתי ושיפוטי.
משוב צריך לבטא ישירות את רגשות נותן המשוב.
המשוב צריך להתמקד בהתנהגות ובעובדות ולא באינטרפטציה שלהם.
המשוב צריך להיות ספציפי ככל האפשר ולא כוללני.
המשוב צריך לתת למקבל חופש בחירה לשינוי ולא להפעיל לחץ לשינוי.
המשוב צריך להתמקד בהתנהגות שהמקבל יכול לשנות.
יש להקפיד על עיתוי הולם-סמוך להתנהגות הנדונה ובהתחשב ברגשות המקבל והנותן.
המשוב צריך להיות מונע ממוטיבציה לעזור למקבלו ולא לפגוע בו.
חשוב להתחיל עם משוב חיובי, להתייחס להתנהגות ולא לאדם.
משוב המוצג באופן נכון אמור לסייע למקבלו, להטיב, לשפר, לבנות, להתקדם - ובכך חשיבותו.
הנחיות לקבלת משוב
הקשב למשוב, אל תנסה מייד לדחות אותו או להתווכח איתו. נסה להבין את המסר המועבר אליך לפני שתגיב. הקפד שיהיה לך ברור כל משוב הנמסר לך, אל תקפוץ למסקנות ואל תכנס להתגוננות מוקדם מידי.
בדוק את המשוב שקבלת גם עם אנשים אחרים. אל תסמוך על מקור אחד בלבד.
משוב שבו אתה מעוניין ואינך מקבלו- העז ובקש מחבריך.
קבל החלטה מה תעשה כתוצאה מהמשוב שקבלת. קח על עצמך אחריות על ניצול המשוב כמשאב לצמיחה אישית.
הקפד להודות, לתת חיזוק חיובי לנותן המשוב. בכך תבטיח חזרה על המאמץ שנדרש מנותן המשוב.
ובכן מה לירושלים ולבלוג שלי??? הפוסט השבועי שלי מוקדש הפעם, להצגת האינטראקציה, שתוכננה במשותף ע"י חנה גוטמן ,חברתי לקורס, ועל ידיי. האינטראקציה נבנתה במסגרת הקורס של גלית בן צדוק-"עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות". שמה של האינטראקציה מעיד על תוכנה - "ירושלים - מסע בזמן". מטרתה - הכרתם של אתרים משמעותיים בהסטוריה של ירושלים ושיוכם לתקופות הסטוריות, על פני ציר הזמן. מנסיוני העשיר בעבודה עם ילדים נוכחתי לדעת שרבים מהם מתקשים בהבנת רצף היסטורי של תקופות, הם אינם מצליחים לשייך ארועים הסטוריים לתקופות היסטוריות.
ובכן מה קדם למה בהיסטוריה? זו השאלה? להמחשת סוגיה זו תוכנן המשחק הלימודי. המשחק עוסק בהכרת אתרים נבחרים בירושלים, כשכל אתר מסמל תקופה. מדוע דווקא ירושלים? כי במשך 3000 שנות קיומה התרחשו בה ארועים היסטוריים רבים, לכן עיר זו היא הבחירה האוטלימטיבית להסביר את סוגיית הזמן. כדי ליצור מוטיבציה, עניין וסקרנות המאפיינים משחק לימודי - בנינו סיפור מסגרת על טיול משותף באתרי ירושלים, שעורכים שניים - נער וחוצן. השניים מסיירים וירטואלית בחמישה אתרים נבחרים: עיר דוד, הכותל המערבי, משכנות שאננים, הכנסת ובית המשפט העליון. כל אתר מייצג תקופה ופרק שונה בהיסטוריה של העיר(לפני הספירה, אחריה, לפני קום המדינה ואחריה) מטרות האינטראקציה: 1.התלמיד יכיר אתרים משמעותיים וסמליים בירושלים על ההיסטוריה שלהם.
2. התלמיד יכיר וידע את מיקומם הגאוגרפי של אתרים אילו.
מושגים שירכשו: ציר זמן, לפני הספירה, אחרי הספירה, לפני קום המדינה, לאחר קום המדינה, יציאה מהחומות.
מיומנויות שירכשו: התמצאות במרחב הזמן, הכרת רצף היסטורי של תקופות- קושי ידוע בהוראת הנושא.
בתהליך תכנון האינטראקציה הושקעו שעות רבות של חשיבה ותכנון. זהו ,כאמור, משחק לימודי בעל שני שלבים. כאשר לכל שלב מבנה קבוע. שלב א'- על המסך תופיעה מפת העיר, ועליה סימון האתרים הנבחרים. השחקן בוחר אתר בו ירצה לסייר. הוא יצפה בסרטון על האתר, ממנו ישאב את המידע שלו. הסרטון ישולב בתפאורה של חומת ירושלים. במהלך הצפיה יופיעו על אבני החומה משפטים ומסיחים הקשורים לאתר וכאילו שאינם קשורים אליו. עליו יהיה לגרור משפטים מתאימים ולשבצם בתיבות המיועדות לכך. בסיום שיבוץ כל חמשת המשפטים יזכה המשחק בתעודת "מדריך מצטיין לאתר..."
שלב ב'- שיבוץ תמונות האתרים על פני ציר הזמן וקבלת משוב בדמות: "מדריך מצטיין לירושלים".
מעולם לא שערתי, שבתכנון איטראקציה יש להשקיע מחשבה רבה כל כך. רק לאחר התנסות זו גילתי עד כמה חשוב בתהליך התכנון לרדת לפרטי פרטים, לראות בראייה כוללת את כל האפשרויות העומדות על הפרק ולבדוק אותן אחת לאחת. לשקול מה יקרה במצב של הצלחה או במצב של אי הצלחה, לדייק בניסוח הנחיות, לתת משוב, לעודד, או אפילו לאפשר לפרוש במהלך הפעילות.
לאפשר ביצוע פעילות בזמן מדוד, בכדי להכניס עניין ותחרותיות למשחק. להמציא סיפור מסגרת לייצירת גירוי ועניין. מעולם לא העלתי בדעתי שבתהליך אינטראקציה שותפים פרט למתכנן איש התוכן, גם גרפיקאי ומתכנת. אני בטוחה כי בזכות התנסות מרתקת ויצירתית זו, בעבודת צוות, הועשרתי בכלים לבחינת סוגי אינטראציות שונות בתהליך לימודי.
פעולת תיכנון ובניית האינטראקציה שאבה ממני אינרגיות רבות והפעילה יצירתיות. מסך הוליד מסך ולמשחק נוצרו חיים שלו. אני חייבת לציין, שבפעילות זו חשובה מאוד עבודת הצוות, וההפרייה ההדדית.
לסיכום, כשאני מתבוננת בתוצר הסופי שנולד באהבה רבה, אני מתמלאת בגאווה ובהרגשת סיפוק.
עם כניסת הטכנולוגיה לבתי הספר מורים ומנהלים נוטים להתמקד בהיבט הטכנולוגי, כאשר דווקא ההיבט הפדגוגי הוא זה שצריך להוביל.
מחקר חדש של ד"ר אברום רותם ועידית אבני מובילי קורס מנהיגות חינוכית באוניברסיטת חיפה והעוסקים בהכשרה ופיתוח מקצועי של מורים ומנהלים במחוז חיפה. התמקד בהתפתחותם המקצועית והאישית של מורים העוברים להיות "מורים מקוונים".
לדעת החוקרים במעבר להוראה מקוונת יש צורך בשינוי מוחלט של תפיסת ההוראה והלמידה. השינוי צריך להתרחש במערכת החינוך כולה, כולל הנהלת בי"ס וצוות המורים. שינוי שצריך להעשות בתהליך שלם של התפתחות.
ריתק אותי להתחקות אחר שלבי התהליך כפי שמגדירים זאת החוקרים ולהשוות זאת לתהליך המוכר לי בבתי הספר שלי.
ובכן, החוקרים מחלקים את התהליך לחמישה שלבים כאשר במקביל להתפתחותו של המורה, חייב גם בית הספר להשתנות כדי לאפשר למורה להתקדם.
שלב ראשון- הכרות. בשלב זה המורה בגדר "צופה" הוא משתמש לכל היותר במצגות, מסכי מעבד תמלילים וחיפוש מידע באינטרנט. כשכל אלה משמשים לו ולתלמידיו לצרכי תרגול והחשה. התלמידים מצידם מפיקים עבודות באמצעות המחשב. תפקידו של ביה"ס בשלב זה הוא לספק חומרה, לרכוש מחשבים, להתחבר לאינטרנט לספק למורים הכשרה בסיסית במיומנויות מחשב.
לשלב השני קוראים החוקרים "אשליית הידיעה" המאפיין שלב זה, שהמורה שולט באופן חלקי במיומנויות מחשב וסבור בטעות-שהוא יודע לשלבן בהוראה. לכן אין הוא מוצא צורך להתמקצע בתחום. בשלב זה הוא משתמש בהוראתו במצגות, חומרי העשרה מהאינטרנט, לוח אינטראקטיבי. תפקיד בית הספר בשלב זה- לספק למורים הכשרה ממוקדת המיועדת לשינוי התפיסה "ממורה כל יודע ומקור הידע" למורה מקוון, המשלב ידע טכנולוגי בהוראה כאורח חיים.
השלב השלישי מכונה ע"י החוקרים שלב ההתעוררות. בשלב זה המורה מתחיל להבין עד כמה גדול הפוטנציאל בלימוד מתוקשב, אך מבין עד כמה הוא חסר ידע בתחום. הוא מתחיל להשתמש בחומרים מקוונים למחשה ולהדגמה, בסרטונים, בהדמיות, במפות דינמיות. הוא מפעיל את תלמידיו בפעילות מקוונת אחידה. תפקיד בית הספר בשלב זה הוא הקמת פורטל חינוכי בית ספרי. שילוב מחשבים אישיים בלמידה שוטפת, הצטיידות בעמדת מורה מקוון, לוח אינראקטיבי וקישור אלחוטי לרשת.
שלב רביעי - התמודדות, בשלב זה ניתן להבחין אצל המורה פתיחות לשינוי, הוא מכיר בתועלת שבלמידה מקוונת ומתחיל לחפש דרכים ורעיונות לשיפור. הוא מעצב פעילויות מקוונות מורכבות תוך שימת דגש על הפעלת כישורי חשיבה, שימוש במקורות ידע מקוונים ומתן מענה לצרכים האישיים של כל התלמידים ברמת הלמידה ובתיווך כלים מקוונים. כמו - כן הוא מקיים פעילויות שיתופיות לתלמידים שבהן כל תלמיד תורם לידע הקבוצתי. כשהסביבה המקוונת מלווה את התנהלות הלמידה, הפקת התוצר והאינטראקציה.
ומה עושה בית הספר במקביל? מעמיק את תהליך השינוי באמצעות תוכניות עבודה בקרב הסגל ומרחיב את הפורטל הבית ספרי.
שלב חמישי ואחרון- ההבשלה, בשלב זה הלימוד המתוקשב הופך להיות חלק מאורח החיים של המורה. הוא יוזם, מעצב ומממש סטואציות למידה שיתופיות. הפקת תוצרי ידע ופרסומם במיגוון דרכים(טקסטים, סרטונים, כתבות שמע). בשלב זה תפקיד ביה"ס הוא בניית תוכנית בית ספרית משולבת בתקשוב, מיזמים לימודיים שיתופיים ומענה מקצועי זמין למורים.
בפוסט זה תארתי את חשיבות שילוב התפתחות המורים עם התקדמות והערכות בית הספר. אין לי ספק לאור נסיוני ומעקבי אחר בתי ספר שהצליחו בתהליך ואחר כאילו שמדשדשים שנים רבות בשלבי תחילת התהליך, שהערכות בית הספר במקביל להתפתחות המורים היא הכרחית להצלחה השילוב וההטמעה. יש צורך במחויבות משותפת של ביה"ס ושל צוות המורים לתהליך, כשכל אחד תורם את חלקו בעשייה, בחשיבה, בהשתלמות, בתכנון, בתגמול ובתמיכה. התקדמות המורה בלבד בתהליך תיצור אולי יוזמות מקוריות בודדות, שיכולות להצליח נקודתית בלבד, אך לא תסחוף את בית הספר כולו ואת כל צוותו. חלק ממחויבות בית הספר לתהליך תבוא לידי ביטוי, בהקצאת שעות ובמתן תיגמול כספי הולם לצוותים השותפים לתהליך.
כמורה בכיתה רגילה, אני ניצבת בפני מספר בעיות המקשות ביותר על יעילות תהליך ההוראה. הראשונה שבהם היא שונות בין הלומדים -הכתות הן הטרוגניות. עובדה המקשה מאוד על לימוד כל התלמידים, חומרי לימוד אחידים. רלוונטיות - הילדים של היום מוקפים בעולם דיגיטלי, וירטואלי, אינטראקטיבי שמרתק ומפעיל אותם. תכני הלימוד והאמצעים הדידקטיים שבאמצעותם הם מתווכים בכיתה, ברוב המקרים אינם כאילו. מעקב - קשה לעקוב, לתת משוב בונה, לסייע ולקדם את הזקוקים ביותר לקידום, בכיתה המונה כ-35 תלמידים. מפיאז'ה מוויגוצקי וממשיכיהם למדנו שלמידה משמעותית אינה תוצר של הרצאה שבה המורה מעביר ידע למוח פסיבי של התלמיד, אלא שידע נבנה בתהליך קונסרוקטיביסטי שבו התלמיד פועל מנסה, מסיק מסקנות, ובעיקר חושב. וכאן לטכנולוגיה תפקיד מרכזי כמסייעת למורה להתגבר על הקשיים הללו? אולם, ההסטוריה הקצרה של חינוך באמצעות טכנולוגיה, רצופה כוונות טובות ותוצאות מאכזבות. הנסיון הראשון התבצע בארץ, באמצעות מערכת "תואם"- מקבץ שאלות סגורות שהתלמיד קיבל עליהן משוב מידי. הרעיון התבסס על "מכונות למידה". בשנות השבעים שמונים הגיעו ה"לומדות". תוכנת מחשב המתפקדת כמורה פרטי אוטומטי. שהציגה לתלמיד מידע ושאלה עליו, תוך כדי מתן משוב והנחיה. גם מערכת "תואם" וגם "הלומדות" הניחו שמחשבים יכולים לשמש, מורה פרטי ושיש להקצות למורה האנושי תפקיד שולי בתהליך החינוכי. עובדה שלא יצרה שיתוף פעולה מצד המורים. השכלול והנגישות של המחשב האישי והאינטרנט בשנות התשעים החזירו את הטכנולוגיה לחינוך. התפיסה השלטת תמכה בהקמת מרכז מחשבים וחיבור לאינטרנט בכל בית ספר ובהזמנת המורים לעשות בהם שימוש ולפתח תכנים. התפיסה היתה ששילוב מושכל של - מחשבים ומורים עתירי יכולת וזמן פנוי - יעשו את העבודה החינוכית. לצערינו גם הפעם התוצאה הייתה, שהמחשב כמעט לא שולב בהוראה ובלמידה. המורים לא הרימו את הכפפה מסיבות רבות, חוסר מיחשוב, העדר הכשרה פדגוגית וטכנית מתאימה, חוסר שיתוף פעולה של ההנהלה...והרשימה עוד ארוכה מאוד. יתרה מזו, נשמעו אפילו קולות, שקראו למערכת החינוך לוותר אחת ולתמיד על הנסיון לשלבו בעבודה הבית ספרית.
בימינו מתהווה גישה חדשה הנותנת לרומן עתיר האכזבות בין טכנולוגיה לפדגוגיה, בין תקשוב לחינוך, תפנית אופטימית. הגישה חותרת לשלב את המחשב והתכנים הדגיטליים בסביבת הלמידה הבית ספרית שילוב כולל ומשמעותי. התכנים הדגיטלים שנזנחו בעשור הקודם, חוזרים לקדמת הבמה החינוכית, אך הפעם בלי יומרה כמורה פרטי אוטומטי, אלא כאמצעי טכנולוגי אינטראקטיבי המאפשר למורה להניע למידה משמעותית בכיתה.אני חוזרת ומדגישה שהאמצעים המתוכחמים אינם באים להחליף את המורה אלא לסייע בידו. הצירוף של מורה חכם וטכנולוגיה חכמה מייצר כיתות חכמות. אני מרבה לתהות מה צריכה מערכת החינוך לעשות הפעם אחרת, כדי להצליח? בראש ובראשונה לספק תשתית טכנולוגית -מחשב אישי לכל תלמיד ולכל מורה ותשתית תקשורת מתאימה בבית הספר. תכנים אינטראקטיביים- תכנים המבוססים על פדגוגיה מקדמת למידה משמעותית ומפתחת הבנה וחשיבה. תוכנת ניהול למורה- שמאפשרת תיכנון וניהול של תהליכי הוראה, למידה והערכה. תפקידה לסייע למורה בניהול שיעור, ע"י שימוש ביישומיי ווב 2 כמו בלוג, פורום, ויקי, פורטל בית ספרי. במעקב אחר ביצועי הלומדים ע"י מתן משוב מידי לכל השותפים בתהליך הלמידה. תמיכה פדגוגית למורים- הנחיה צמודה למורים ממנחה המתמחה בפדגוגיה המתוקשבת של תחום הדעת שהוא מלמד. תמיכה טכנית- לצוות המורים. או לחילופין הכשרת איש צוות, לביצוע תמיכה צמודה לכל אורך יום הלימודים. זהו פתרון מערכתי שיש בו שותפות בין המורה לבין הסביבה הטכנולוגית. למחשב תפקיד בהפעלת התלמיד, בהמחשה, בסיפוק המידע בדרכים מגוונות ולמורה תפקיד הובלה, קבלת החלטות המבוססות על דוחות הערכה, זמן פנוי יותר, לנווט, לכוון, לתמוך בקבוצות קטנות של תלמידים. המחשב אינו תחליף למורה אלא נוסף אליו ונותן לו עוצמה ואיכות חדשה. במהלך שיטוטי באינטרנט ועיון ב"דה מרקר" נחשפתי לסביבת "עת הדעת" (חברת סרארט אפ שמטרתה לשנות באופן יסודי את מערכת החינוך בעולם) אהבתי את העיקרון הפדגוגי העומד ביסודה - שיש בו יצירת למידה משמעותית העונה גם על הקשיים עליהם דברתי בראשית דבריי, הקושי בשונות הלומדים, רלוונטיות של התכנים והקושי במעקב אחר התקדמות הלומדים. הסביבה יוצרת סינרגיה בין שלושה יסודות. למידה פעילה שבה הידע נבנה ומיושם בהכוונת המורה. הסביבה הממוחשבת מפעילה את התלמידים, מטפחת את הסקרנות והחקרנות שלהם, ממחישה להם מושגים מופשטים, מנחה בביצועי הבנה ומתרגלת. למידה שיתופית הסביבה הממוחשבת מאפשרת למידה וחשיבה מבוזרות, שבהן משתתפים מורים ותלמידים. היא מתפקדת כמדיום להעברת מידע, להצגה פומבית שלו ולהפיכתו לאובייקט משותף של למידה וחקירה. למידה מותאמת הסביבה הממוחשבת מתאימה עצמה לקצב הלמידה של כל תלמיד ותומכת בו באמצעות משובים.
הסרטון הבא יחשוף את תרומתה של המערכת הטכנולוגית של "עת הדעת" הקרויה באנגלית" Time To Knew"
