הפורום המתוקשב - כאמצעי הוראה ולמידה.

באחד השיעורים נאמרה הערה ע"י אחד המרצים שלנו, שהתיחסה לפורום כאמצעי הוראה מיושן שעבר מן העולם. ואני שואלת את עצמי... האומנם???

השבוע נתקלתי במחקרם של מנוחה בירנבוים ורוז א.פלדמן מאוניברסיטת תל אביב. שעסק בפורום המתוקשב כאמצעי הוראה ולמידה ובחן הערכות של מורים מרחבי העולם, שהתנסו בשימוש באמצעי זה, בקורסים בחינוך הגבוה.
על יתרונותיה של למידה שיתופית נאמר ונכתב רבות. למידה זו עולה בקנה אחד עם גישות קונסטרוקטיביסטיות חברתיות, לפיהן ידע נבנה בתהליך בינאישי. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לייעל את הלמידה השיתופית באמצעות מגוון כילים, שאחד מהם הוא הפורום המתוקשב. כלי לניהול דיונים באופן סינכרוני או א-סינכרוני.

המאמר התמקד בפורום מתוקשב א-סינכרוני. הוא בוחן את מאפייניו ואת אפשרויות השימוש בו לפיתוח קהיליות למידה. כמו כן מדווחים בו תוצאות משאל שערכו החוקרות בקרב 132 מורים מחמישה אזורים גאוגרפיים בעולם(צפון אמריקה, אוסטרליה וניו זינלנד,אירופה, המזרח התיכון, ואפריקה) המשתמשים בכלי זה בתהליכי הוראה ולמידה. התוצאות נאספו באמצעות שאלונים.

אם כן מהו פורום מתוקשב הא- סינכרוני? זהו מרחב דיונים וירטואלי המציע ללומדים גמישות, בחירה וחופש חשיבה מסתעפת ובניית ידע. המרחב הוא מבוסס טקסט, הכניסה אליו היא על פי הרשאה ובו מציגים חברי הקהילייה כל אחד בזמן המתאים לו, את דעתם הכתובה בהקשר לנושאי דיון שונים. ההודעות מוצגות כשרשרת של נושאים כאשר הודעה ראשונה סופחת תחתיה את כל התגובות שנשלחו בהקשר לנושא זה. כך שניתן לראות מי הגיב, מתי, מה תוכן תגובתו.

יתרונות הפורום המתוקשב- הפורום תורם לפיתוח כישורי כתיבה וחשיבה, כישורים מטה קוגניטיביים, כישורי עבודת צוות, אוריינות מחשב, אחריות ומוטיבציה. הפורום תורם להעמקת הלמידה בכך, שלפני העלאת הודעה לפורום יש צורך לקרוא, לחשוב, לנסח, לתמצת ולהבהיר את העמדה. שהרי הדברים גלויים לעיני כל. לפי המחקר ציינו מורים שאיכות הידע הנבנה בפורום גבוהה יותר מאשר בדיונים פנים אל פנים בכיתה, קיימת הפרייה הדדית של רעיונות, שיתוף בידע ובמידע, למידת עמיתים. נקודה חשובה נוספת שאסור לנו להתעלם ממנה היא הגמישות בזמן, שהפורום מאפשר, והיכולת לתעד את תהליך הלמידה כולה. שהרי כל הדיונים מתועדים ונשארים במרחב הוורטואלי במשך כל הקורס לפחות, אם לא למעלה מזה, עובדה המאפשרת ללומדים לחזור ולעקוב אחר התפתחות הלמידה. נקודה נוספת היא שהפורום מאפשר לכל אחד מהלומדים להתבטא, גם לביישנים ביותר.

כיצד משפיע הפורום על הלמידה? הוכח שיפור ניכר במיומנויות למידה כמו: הבעה בכתב, מיזוג מידע ממקורות שונים, חשיבה בקורתית, חשיבה אנליטית, הרחבה והעמקה. מודעות עצמית, מודעות לאופן הלמידה ולשונות בדרך הלמידה והערכת הלמידה. שופרו מיומנויות השימוש במחשב, חיפוש ואירגון מידע, חיפוש סיוע, ניהול זמן. איך אפשר שלא להזכיר שיפור גם במיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת, עבודה שיתופית,שיתוף במידע ובמחשבות, מתן משוב בונה. בנוסף לכל אלה שופרו תכונות כמו אחריות, מחויבות, מעורבות, עמידה בלוחות זמנים, משמעת עצמית, למידה פעילה היכולת לתת נימוקים מורכבים והעצמה של הלומדים. ההשתתפות בפורום מדרבנת ללמידה ומעלה את הבטחון העצמי של תלמידם שאינם נוהגים להשתתף בדיונים פנים אל פנים.

לאור כל היתרונות שציינתי ואוששו גם במחקרים, לא רק שדרך למידה/הוראה זו אינה מיושנת, אלא יש להרבות ולהשתמש בה. כי היא תורמת לפיתוחה של קהילייה לומדת ופעילה שלומדיה מסוגלים בכוחות עצמם, ללמוד, להתעדכן, ליצור, ליישם ולהפיץ ידע. הודות לכישורי ההכוונה העצמית שלהם בלמידה המסייעים בידם להיות לומדים לאורך כל החיים. (Life Long Learners)

כמובן שטיפוח קהילייה כזו מצריך תפיסה שונה של תפקידי המורה והתלמידים מזו המנחה הוראה בדרך הרצאה פרונטלית ולמעשה נדרש שינוי גורף בתרבות הלמידה, ההוראה והערכה.

איך יראו חיינו??? החוש השישי...

בשיעור של ד"ר גילה קורץ נחשפנו לסרטון מרתק שהציגה חברת TED המפרסמת חידושים טכנולוגיים. הסרטון חשף המצאה של סטודנט הודי,ללא ספק, גאון מחשבים, שפיתח מכשיק זעיר הנישא על צוואר ומאפשר גישה בזמן אמת לכל מקורות המידע הקיימים. בכדי להבין על מה מדובר כדאי מאוד לצפות בסרטון ...


כפי שראיתם המכשיר מאפשר לנושאו לקבל מידע רלוונטי בזמן אמת על כל נושא שיבחר. לא בכדי נקרא הסרטון החוש השישי,חוש שיסייע לאדם לקבל החלטות נבונות בזמן אמת על סמך מידע נוסף הקיים בנושא, אך לא תמיד זמין לו. חוש שיהפוך את חייו למחוברים כל הזמן למקורות המידע האין סופי, שניצבר ויצבר.
הסרטון מפליא להציג דוגמאות של מידע העשוי לסייע לאדם בקבלת החלטות בחיי היום יום, החל מרכישת מוצרי מזון, עיון בספרי קריאה- בחנות הספרים עצמה. כשהמידע הנוסף על הביקורות, והערות שנכתבו על הספר מופיע כבר בעת העיון והדפדוף. אפילו הסתכלות בתמונת עיתון תציג סרטון וידאו תלת מימד בנושא. המעניין הוא שנוכל להציג את האינפורמציה שנאספה על כל משטח כולל כף ידינו. נצלם כשנרצה בעזרת הידיים. האצבעות ישמשו כעכבר המחשב, בקיצור נשמע מדהים...ללא ספק חיינו יהיו עשירים יותר במידע זמין ונגיש בכל רגע ובכל מקום בו נמצא. עובדה זו כשלעצמה מרתקת.
בואו נתקדם צעד אחד קדימה. חשבו על כך... כאשר נפגוש אדם, מיד יופיעו כתוביות מאירות על גופו, שיציגו את כל המידע שנאסף עליו, כולל תמונות וסרטונים. זה נשמע די מפחיד. הכל יהיה גלוי וידוע. להיכן תעלם הסקרנות? האם נצליח לרגש מישהו? האם תהיינה הפתעות מסויימות בחיינו??? האם גם נוכל לקרוא מחשבות???
אנו רואים שלמטבע שני צדדים, כלל לא ברור לי ,שהמצאה זו שבאה בהחלט לסייע לאדם בקבלת החלטות, לא תהפוך את חייו לאומלל ומיוסר.

הלוח האינטראקטיבי

אני רוצה לשתף אתכם בחידוש טכנולוגי שזכיתי סוף סוף לקבלו לכתתי.
ובכן קבלתי לוח אינטראקטיבי... אינכם יכולים לתאר אפילו את שמחתי...
מהן יתרונותיו של לוח זה? במה הוא אמור להיטיב את תהליך ההוראה? כדי לענות על שאלה זו - ערכתי סיעור מוחין קצר ובו בקשתי מחברותיי המורות לזרוק רעיונות. הן דברו על: חדשנות, יצירתיות, יכולות המחשה, שילוב סרטונים, גרפים, תמונות עכשויות, יצירת עניין, דינמיות וזרימה במהלך השיעור.

חדורת התלהבות ישבתי בבית ותכננתי שיעור במתמטיקה ( מערכת צירים) תוך ניצול יכולותיו הויזואליות, המדוייקות והצבעוניות של הלוח. תכנון השיעור ערך הרבה מאוד זמן, ההשקעה הרבה נבעה בעיקר מהרצון לתרגם את הצרכים הפדגוגיים שלי אם העדר השליטה ביכולות הלוח. התוצר הסופי היה בהחלט מספק. אני חייבת לציין שהעניין בשיעור היה אדיר, הצלחתי ליצור מוטיבציה, וסקרנות . הדנמיות והזרימה של השיעור סייעו רבות ליצירת שיתוף פעולה מלא של הלומדים ולהעדרם של "רגעים מתים ". גם היכולות להראות תהליך נבנה שלב אחר שלב ולחזור לדפים קודמים סייעו להבנה תהליכית. המחשת מערכת הצירים ובנית הפונקציה הקווית עליה, לא השאירו מקום לטעויות. החומר המופשט והסבוך נהייה מוחשי ומובן כלשון תלמידיי. אין לי ספק, שתלמידיי ואני היינו שותפים, לתהליך למידה אחר.

בתהליך הלמידה שלי להכרת הלוח ושילובו בהוראה התחלתי בשימוש בכלים הפשוטים ומשיעור לשיעור אני משלבת כלים נוספים. כריס בטשר(עפ"י וורבר, 2009) מתאר בספרו תהליך של שימושי מורים בלוח אינטראקטיבי. הוא מדבר על תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...שלב ראשון- עשיית דברים ישנים בדרכים ישנות. שלב שני- שימוש בלוח על מנת לעשות דברים ישנים בדרכים חדשות. שלב שלישי- שימוש בדברים חדשים בדרכים חדשות.

מטרת הלוח האינטאראקטיבי היא להביא לשינוי ושיפור בתרבות ההוראה והלמידה הבית ספרית. הטמעת הלוחות האינטראקטיביים בכיתות הלימוד, תאפשר למורים לשלב עולמות תוכן עשירים בכיתה ולבנות פעילויות למידה והוראה המעודדים את התלמידים להיות פעילים בתהליכים בכיתה. הלוח יאפשר למורים לשלב דרכי הוראה מגוונים כדי להתאימם לסגנונות הלמידה השונים של תלמידים בכיתות הטרוגניות.

התנסות זו חיזקה בי שוב את הדעה, שהאתגר אינו טמון בידע הטכנולוגי של השימוש בלוח אינטראקטיבי אלא ביכולות המורה להנהיג ולנהל את הכיתה תוך ניצול האפשרויות שמזמן לוח זה.
לסיום אציג סרטון שהוקרן בערוץ 2 המדגים שימוש בלוח אינטאקטיבי.

ועוד בנושא...שאלות ותהיות לגבי השאלה: מה זה להיות "מורה מקוון"?

הוראה מקוונת תופסת מקום נכבד במערכת ההשכלה הגבוהה בעולם. למורה תפקיד מרכזי ומשמעותי גם בהוראה מקוונת ולכן הוא מהווה גורם חשוב בהחדרת ההוראה המקוונת למערכת החינוך.

חיפוש אחר הגדרה למושג "מורה מקוון" הפנתה אותי למאמרו של ד"ר אברום רותם: קווים לדמותו של המורה המקוון. http://www.avrumrotem.com/avrum-S/more_mkuvan/index.htm
אני מצטטת את הגדרתו:"מורה מקוון הופך את סביבת הלמידה המקוונת לסביבת ההוראה שלו וללמידה של תלמידיו. הסביבה המקוונת מאפשרת שיטות למידה והוראה שבבסיסם כמעט ולא ניתן להפעיל ללא הרשת".
אם כן, במה שונה מורה מקוון ממורה מסורתי? מורה מקוון מנחה את תלמידיו, הוא מתרכז בארגון ההדרכה ללומדים, בפיתוח מיומנויות ודרכי למידה. הוא מבין שאינו מקור הידע הבלעדי. עליו להוביל את תלמידיו לפיתוח חשיבה, ליצור אינטראקציה "אחרת", המקדמת חשיבה ולמידה בדרך פעלתנית, שאינם יכולים להיות מושגים ע"י שימוש רגיל במקורות מידע.
האם מכשירים מורים לכך? או אשאל זאת אחרת- אילו יכולות אמורות להיות למורה כדי שיוכל להיות מורה מקוון?
אין לי ספק שיש להכשיר מורים לכך. כמובן שעליו להיות בעל יכולות פדגוגיות דידקטיות אך גם בעל יכולות טכנולוגיות. אני ממשיכה לשאול- האם תכונות של סקרנות, מוטיבציה גבוהה, חיפוש אחר חדשנות, נכונות להשקיע -בעיקר זמן - מספיקות???

ברור לי שמורה מקוון נדרש ליכולות אינטלקטואליות של חשיבה ברמה אחרת, יכולות אורייניות מחשביות של חיפוש, עיבוד מידע ויצירת ידע חדש. עליו להיות יצירתי, בעל תכונות של מנהיג מחולל שינוי. ומעל הכל שקדן, חרוץ, המאמין במה שהוא עושה... יוזם.

מורים טוענים שהם נרתעים מלהיות מקוונים, כי זה דורש השקעה אדירה של משאבים ובעיקר זמן יקר בלימוד הפלטפורמה המחשבית. אחרים מנגד טוענים, שמורה מקוון לא צריך להשקיע משאבים וזמן בהכרת הפלטפורמה המחשבית עליו להיות עסוק אך ורק בתכנים. את העיסוק המחשבי יבצעו הטכנאים.(סוג של חזון במערכת החינוך)

ואני שואלת :האם המורה יוכל לבנות תכנים ללא הכרת הפלטפורמה המחשבית ויכולותיה??? האם הוא יוכל לתכנן פעילות ברמה זו או אחרת, מבלי להכיר את אפשרויות הכלי בו בחר להשתמש? קשה לי להאמין!!!
מורה מקוון צריך להיות זמין ונגיש. עליו ליצור אינטראקציה עם הסטודנטים שלו. מה זה אומר להיות זמין ונגיש??? כמובן, שאילו גבולות שהמורה חייב להגדיר לעצמו וליידע בהם את תלמידיו. אחרת ימצא עצמו משועבד 24 שעות ביממה .
תיכנון פעילות לימודית מתוקשבת דורשת שעות רבות של השקעה ומחשבה הן בתכנון ובבנייה והן בביצוע ובהפעלה הלכה למעשה, בכיתות הלימוד. אני בטוחה, שמתן פיצוי נאות על זמן ההשקעה, יסייע ליותר מורים מתאימים, להשקיע את הנדרש ולהפוך למורים מקוונים.

לסיכום - אל בהלה, עלינו לזכור שיש רמות שונות של להיות "מורה מקוון", גם שילוב של שיעורים מקוונים עם למידה פנים אל פנים, היא רמה מסויימת ,אולי התחלתית, של להיות מורה מקוון. בשל חשיבות הנושא ברור לי, שכל מורה יוכל למצוא את המינון הנכון עבורו... ובלבד שיבין שהיום ללא שילוב טכנולוגיות בתהליך ההוראה אי אפשר...
מנגד, ברור לי, שלא בכל למידה ניתן וצריך לשלב טכנולוגיה. יש תהליכים בהם הקשר הבינאישי פנים אל פנים חשוב ביותר.לכן אני מצפה מהמורה, שיפעיל תהליכי חשיבה ושיקול דעת בבחינת דרך ההוראה המתאימה ביותר לתוכן הנלמד וללומדים. אם יחליט שהטכנולוגיה היא צורך מהותי בתהליך ספציפי זה, אני מצפה, שישכיל לבחור בכלים הטכנולוגיים או בסביבת העבודה המתאימים ביותר להשגת מטרותיו.

יעדי מערכת החינוך - בעידן המידע.

הסמסטר האחרון נפתח בקול תרועה רמה. עם מגוון עשיר של מטלות ומשימות. בסמסטר זה אנו נתוודע בין השאר אל תאוריות למידה שונות, שהתפתחו החל מהמאה ה- 19 ועד ימינו אנו.
אין לי ספק, שלא רק בתאוריות חלו שינויים מהותיים אלא גם בתפיסת מקומם של המורה ושל הלומד בתהליכי הלמידה וההוראה. ללא ספק הזמנים השתנו ועימם גם יעדי הלמידה.

היום בעידן המידע והתקשורת העולם מוצף בים של אינפורמציה המתרוצצת ברשת. המידע נגיש לכל, זמין, פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר.

מהפכת המידע העוברת עלינו כסערה, טומנת בחובה כוחות אדירים שאי אפשר לעצרם, כוחות שיש בהם תנופה של התהוות חדשה, היא נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית.

אחד מיעדיה החשובים של מערכת החינוך בעידן המידע הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברת עתירת מידע ואפופת תקשורת, ללמדם להפיק תועלת מהמידע ולחנכם להישמר מהסכנות הטמונות בשטפון המידע הבלתי מבוקר.
בעולם עתיר מידע צריכה מערכת החינוך לפתח בתלמידיה את היכולת לאתר מידע הנחוץ להם, בתוך ים המידע . ללמד אותם להעריך מידע, שסמכות מקורותיו הולכת ומטשטשת. הם צריכים לדעת למיין את המידע, לארגנו בצורה מושכלת, לעבד אותו, ליצור ממנו ידע חדש ולהציגו בדרך בהירה ומשכנעת.
תהליכים מידעניים אילו אין בהם חדש הם אינם תולדה של טכנולוגיות התקשוב. אולם חשיבותם הולכת וגוברת הודות לארבעה מאפיינים של טכנולוגיות המידע והתקשורת.
כמות המידע - התפתחות רשת התקשורת הדיגיטלית והתרחבותה העצומה של תשתיות לאגירת מידע הביאו לגידול אדיר, מהיר ובלתי פוסק בכמויות המידע המופץ בעולם באמצעים שונים. תשתיות התקשורת הדיגטלית מאפשרות כיום לכל אחד לאתר מידע משלו ולשלוח אותו מיד לכל קצוות תבל.

זמינות המידע - מנועי החיפוש למניהם הפכו,למהירים, נוחים וקלים לשימוש הם מאפשרים לגולש לסרוק כמויות אדירות של מידע במהירות רבה ולהגיע למידע בכל עת, מכל מקום מבלי לקום מהכיסא.

העדר מערכת בקרה וסינון - המידע, מאגריו וערוצי העברתו פתוחים ופרוצים לכל. מי שרוצה יכול להכניס מידע ולהפיצו ברשת. אין מי שמנהל את המידע ברשת, אין מי שבוחן ומבקר ממיין או מדרג. מכאן שהמידע אומנם עשיר ומגוון אך לעיתים אינו מדוייק, או אמין ולעיתים פוגע ומזיק.

מיגוון אפשרויות יצוג המידע- המידע מוצג באמצעים ויזואליים וקוליים עשירים ומגוונים.

אין לי ספק שחינוך המכוון להכשיר את התלמידים להפעיל תהליכים מידעניים צריך להתחיל בגיל צעיר.

בתהליך זה הלומד אקטיבי, הוא מתמודד עם שאלות ודילמות שאין להם תשובה מן המוכן ולעיתים אין להם תשובות חד משמעיות. על התלמיד לפתח לעצמו אסטרטגיות נכונות שיובילו אותו לתשובות ראויות. לשם כך עליו לאתר מידע החסר לו, למיינו, לסננו, לארגן אותו, לערוך אותו, לעבדו. לאתר מידע נוסף, לעמת אותו עם ידע קודם, להעריכו באופן ביקורתי, להסיק מסקנות וכך להמשיך עד למציאת פתרון יצירתי מבוסס ומנומק.

על מנת שיוכל הלומד לבצע תהליכים מידעניים אילו, אנו מוריו, צריכים לציידו במיגוון מיומנויות. לפתח בו כישורי חשיבה מסדר גבוה, כמו הערכה בקורתית וניתוח מושכל, שאילת שאלות וניסוח דילמות, חיפוש פתרונות יצרתיים ויכולת לפעול באופן אוטונומי, כדי למצוא תשובות מבוססות.

ללא ספק, משימות לגמרי לא פשוטות!!!

על המורה למלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים. שיניעו את תלמידיו לשאול שאלות ולחפש להן תשובות.
עליו לעודדם לחשוב בעצמם, להעריך, לשקול ולקבל החלטות. להגיע למסקנות ולגבש דרך להציג את הידע החדש בצורה משכנעת.

חשיבותו של משוב.

לאחרונה אני נחשפת יותר ויותר לתגובות של אחרים בבלוג שלי, אני שמחה מאוד על כך!!! התייחסות של אחרים למה שאני כותבת יוצר עניין, סקרנות ומפתח דיאלוג, או סוג של רב שיח בנושא.
אני בטוחה שתגובות ומשובים הם כלי מעולה לשיפור ולהתקדמות. מתוך הכרה בחשיבות הנושא החלטתי להקדיש לנושא המשוב פוסט מיוחד.

אפתח פוסט זה בציטוט מתוך דבריו של מרטין בובר: "כל אחד מאיתנו נתון בתוך שיריון. שכמעט אין מרגישים בו עוד מחמת הרגל. יש רגעים, כהרף עין, שחודרים דרכו ומזרזים את הנפש לקבל".

ובכן מהו משוב? משוב-תהליך שבו אדם מגלה לאחר את תפיסותיו והרגשותיו לגבי התנהגות האחר.

כמורה וכסטודנטית אני חשופה רבות למתן משוב ולקבלתו.

מדוע כל כך חשוב לתת משוב? איך נותנים משוב בונה ויעיל? בסוגיות אילו אעסוק הפעם.

במחשבה מעמיקה על הנושא, ומתוך הבנת חשיבותו, ניסיתי לגבש לי מספר כללים בסיסיים למתן משוב.

תנאי מוקדם למתן משוב יעיל ובונה הוא יחסי אימון הדדי בין הנותן והמקבל.

משוב צריך להיות מוצע ולא מוטל.

משוב צריך להתחשב בצרכים של מקבלו.

משוב צריך להיות תאורי ולא הערכתי ושיפוטי.

משוב צריך לבטא ישירות את רגשות נותן המשוב.

המשוב צריך להתמקד בהתנהגות ובעובדות ולא באינטרפטציה שלהם.

המשוב צריך להיות ספציפי ככל האפשר ולא כוללני.

המשוב צריך לתת למקבל חופש בחירה לשינוי ולא להפעיל לחץ לשינוי.

המשוב צריך להתמקד בהתנהגות שהמקבל יכול לשנות.

יש להקפיד על עיתוי הולם-סמוך להתנהגות הנדונה ובהתחשב ברגשות המקבל והנותן.

המשוב צריך להיות מונע ממוטיבציה לעזור למקבלו ולא לפגוע בו.

חשוב להתחיל עם משוב חיובי, להתייחס להתנהגות ולא לאדם.

משוב המוצג באופן נכון אמור לסייע למקבלו, להטיב, לשפר, לבנות, להתקדם - ובכך חשיבותו.

הנחיות לקבלת משוב

הקשב למשוב, אל תנסה מייד לדחות אותו או להתווכח איתו. נסה להבין את המסר המועבר אליך לפני שתגיב.
הקפד שיהיה לך ברור כל משוב הנמסר לך, אל תקפוץ למסקנות ואל תכנס להתגוננות מוקדם מידי.

בדוק את המשוב שקבלת גם עם אנשים אחרים. אל תסמוך על מקור אחד בלבד.

משוב שבו אתה מעוניין ואינך מקבלו- העז ובקש מחבריך.

קבל החלטה מה תעשה כתוצאה מהמשוב שקבלת. קח על עצמך אחריות על ניצול המשוב כמשאב לצמיחה אישית.

הקפד להודות, לתת חיזוק חיובי לנותן המשוב. בכך תבטיח חזרה על המאמץ שנדרש מנותן המשוב.

מצפה לשמוע את תגובתכם לפוסט זה!!!

ירושלים- מסע בזמן.

ובכן מה לירושלים ולבלוג שלי???
הפוסט השבועי שלי מוקדש הפעם, להצגת האינטראקציה, שתוכננה במשותף ע"י חנה גוטמן ,חברתי לקורס, ועל ידיי. האינטראקציה נבנתה במסגרת הקורס של גלית בן צדוק-"עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות".
שמה של האינטראקציה מעיד על תוכנה - "ירושלים - מסע בזמן". מטרתה - הכרתם של אתרים משמעותיים בהסטוריה של ירושלים ושיוכם לתקופות הסטוריות, על פני ציר הזמן.
מנסיוני העשיר בעבודה עם ילדים נוכחתי לדעת שרבים מהם מתקשים בהבנת רצף היסטורי של תקופות, הם אינם מצליחים לשייך ארועים הסטוריים לתקופות היסטוריות.

ובכן מה קדם למה בהיסטוריה? זו השאלה?
להמחשת סוגיה זו תוכנן המשחק הלימודי. המשחק עוסק בהכרת אתרים נבחרים בירושלים, כשכל אתר מסמל תקופה.
מדוע דווקא ירושלים? כי במשך 3000 שנות קיומה התרחשו בה ארועים היסטוריים רבים, לכן עיר זו היא הבחירה האוטלימטיבית להסביר את סוגיית הזמן.
כדי ליצור מוטיבציה, עניין וסקרנות המאפיינים משחק לימודי - בנינו סיפור מסגרת על טיול משותף באתרי ירושלים, שעורכים שניים - נער וחוצן. השניים מסיירים וירטואלית בחמישה אתרים נבחרים: עיר דוד, הכותל המערבי, משכנות שאננים, הכנסת ובית המשפט העליון. כל אתר מייצג תקופה ופרק שונה בהיסטוריה של העיר(לפני הספירה, אחריה, לפני קום המדינה ואחריה)
מטרות האינטראקציה: 1.התלמיד יכיר אתרים משמעותיים וסמליים בירושלים על ההיסטוריה שלהם.

2. התלמיד יכיר וידע את מיקומם הגאוגרפי של אתרים אילו.

מושגים שירכשו: ציר זמן, לפני הספירה, אחרי הספירה, לפני קום המדינה, לאחר קום המדינה, יציאה מהחומות.

מיומנויות שירכשו: התמצאות במרחב הזמן, הכרת רצף היסטורי של תקופות- קושי ידוע בהוראת הנושא.

בתהליך תכנון האינטראקציה הושקעו שעות רבות של חשיבה ותכנון. זהו ,כאמור, משחק לימודי בעל שני שלבים. כאשר לכל שלב מבנה קבוע.
שלב א'- על המסך תופיעה מפת העיר, ועליה סימון האתרים הנבחרים. השחקן בוחר אתר בו ירצה לסייר. הוא יצפה בסרטון על האתר, ממנו ישאב את המידע שלו. הסרטון ישולב בתפאורה של חומת ירושלים. במהלך הצפיה יופיעו על אבני החומה משפטים ומסיחים הקשורים לאתר וכאילו שאינם קשורים אליו. עליו יהיה לגרור משפטים מתאימים ולשבצם בתיבות המיועדות לכך. בסיום שיבוץ כל חמשת המשפטים יזכה המשחק בתעודת "מדריך מצטיין לאתר..."

שלב ב'- שיבוץ תמונות האתרים על פני ציר הזמן וקבלת משוב בדמות: "מדריך מצטיין לירושלים".

מעולם לא שערתי, שבתכנון איטראקציה יש להשקיע מחשבה רבה כל כך. רק לאחר התנסות זו גילתי עד כמה חשוב בתהליך התכנון לרדת לפרטי פרטים, לראות בראייה כוללת את כל האפשרויות העומדות על הפרק ולבדוק אותן אחת לאחת. לשקול מה יקרה במצב של הצלחה או במצב של אי הצלחה, לדייק בניסוח הנחיות, לתת משוב, לעודד, או אפילו לאפשר לפרוש במהלך הפעילות.

לאפשר ביצוע פעילות בזמן מדוד, בכדי להכניס עניין ותחרותיות למשחק. להמציא סיפור מסגרת לייצירת גירוי ועניין. מעולם לא העלתי בדעתי שבתהליך אינטראקציה שותפים פרט למתכנן איש התוכן, גם גרפיקאי ומתכנת. אני בטוחה כי בזכות התנסות מרתקת ויצירתית זו, בעבודת צוות, הועשרתי בכלים לבחינת סוגי אינטראציות שונות בתהליך לימודי.

פעולת תיכנון ובניית האינטראקציה שאבה ממני אינרגיות רבות והפעילה יצירתיות. מסך הוליד מסך ולמשחק נוצרו חיים שלו. אני חייבת לציין, שבפעילות זו חשובה מאוד עבודת הצוות, וההפרייה ההדדית.

לסיכום, כשאני מתבוננת בתוצר הסופי שנולד באהבה רבה, אני מתמלאת בגאווה ובהרגשת סיפוק.