בלוג יקר,
אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הרבה...
אתה הרי מלווה הרבה עשיות בתחומי עבודתי ולימודיי. בשלב זה של חיי, אילו הם העיסוקים שמהווים נתח רציני מאוד וממלאים אותי, עד שלעיתים לא נשאר לי זמן לעוד פעילויות ועשיות, שאני מאוד מאוד אוהבת.
בתחילה ראיתי בך רק מעמסה כבדה. בין קריאת המאמרים, התגובות בפורום, בנית יחידת הלימוד, הכנת המשחק, הפעלת המשחק על קבוצת תלמידים, איסוף נתונים, הסקת מסקנות, הפקת לקחים... אתה היית לחלוטין מיותר ...כל שבוע לכתוב משהו....לחפש נושא, לחשוב על רעיון...איזו מעמסה, מטרד אמיתי. הרי אני יכולה, בזמן זה, לעשות מיליון ואחת דברים מעניינים יותר... והזמן, כידוע, הוא מצרך נדיר במחוזותינו.
היום לאחר התנסות מסויימת אני מתחילה לחבב את התיעוד, את ההתלבטות, את המחשבות, את ההרהורים... ומתחילה לגלות בך בלוג יקר, גם צדדים חיוביים. אתה משמש כבמה שלי לביטוי אישי.
האין זוהי תחילתה של ידידות נפלאה...???
יתרונותיו של הבלוג יוצגו בסרטון הבא.
יום שישי, 30 באפריל 2010
יום חמישי, 29 באפריל 2010
חוויות מהבלוג הלימודי של תלמידיי...
ובכן אמשיך לעדכן אתכם בנושא הבלוג הלימודי של תלמידיי, שנושאו "איכות הסביבה".
השיעור החל בהצגת הבלוגים, הם נראו נהדר... התלמידים התעקשו להשמיע את הרשומות, שכתבו בבית וביקשו מחבריהם להגיב.
התפתח דיון מעניין, שנושאו "תגובה". האם להתייחס בתגובה לתוכן הנכתב? לדרך ההבעה או לשניהם? אני בטוחה שלא היינו מגיעים לדיון זה, לולא זימן אותם הבלוג. נושא התגובות עורר התלהבות רבה בקרב כולם... מעניינת היתה העובדה, כי כל תלמידי הכיתה, ללא יוצא מהכלל, היו פעילים ומעורבים בעשייה, גם אילו שבשעורים אחרים לא טורחים לעבוד. האם זה מפתיע?...
לצורך הבנת התהליכים המשכתי ושאלתי ...
מה עשייה זו תרמה לכם? הרבה ...למדנו את החומר בעצמינו, אומנם קבלנו הנחיות ברורות מאוד, אך בחירת החומרים, הכתבות, הסרטונים, התמונות והמשחקים היו שלנו... הרווחנו כפול, גם למדנו להשתמש בבלוג וגם הרווחנו את נושא מחויבותינו לשמירה על הכדור למענינו ולמען הדורות הבאים. אהבתי ביותר את דבריו של אחד התלמידים:"דרך למידה זו מאפשרת חשיבה שונה מכל נורמה מקובלת בשעורים אחרים".
כדי להמחיש את העשייה הכתתית שלי בחרתי לחשוף אתכם לבלוג של אחת מתלמידותיי. http://nuznuz1998.blogspot.com/
אני כמורה יצאתי שבעת רצון, מלאת סיפוק ונחת, מהנסיון הראשון שלי לשלב בלוג בהוראה.
השיעור החל בהצגת הבלוגים, הם נראו נהדר... התלמידים התעקשו להשמיע את הרשומות, שכתבו בבית וביקשו מחבריהם להגיב.
התפתח דיון מעניין, שנושאו "תגובה". האם להתייחס בתגובה לתוכן הנכתב? לדרך ההבעה או לשניהם? אני בטוחה שלא היינו מגיעים לדיון זה, לולא זימן אותם הבלוג. נושא התגובות עורר התלהבות רבה בקרב כולם... מעניינת היתה העובדה, כי כל תלמידי הכיתה, ללא יוצא מהכלל, היו פעילים ומעורבים בעשייה, גם אילו שבשעורים אחרים לא טורחים לעבוד. האם זה מפתיע?...
לצורך הבנת התהליכים המשכתי ושאלתי ...
מה עשייה זו תרמה לכם? הרבה ...למדנו את החומר בעצמינו, אומנם קבלנו הנחיות ברורות מאוד, אך בחירת החומרים, הכתבות, הסרטונים, התמונות והמשחקים היו שלנו... הרווחנו כפול, גם למדנו להשתמש בבלוג וגם הרווחנו את נושא מחויבותינו לשמירה על הכדור למענינו ולמען הדורות הבאים. אהבתי ביותר את דבריו של אחד התלמידים:"דרך למידה זו מאפשרת חשיבה שונה מכל נורמה מקובלת בשעורים אחרים".
כדי להמחיש את העשייה הכתתית שלי בחרתי לחשוף אתכם לבלוג של אחת מתלמידותיי. http://nuznuz1998.blogspot.com/
אני כמורה יצאתי שבעת רצון, מלאת סיפוק ונחת, מהנסיון הראשון שלי לשלב בלוג בהוראה.
יום רביעי, 28 באפריל 2010
הרהורים בעקבות... "העולם הוא פתוח"
העולם הוא פתוח, מה משמעות אמירה זו?
בשיעור של גילה נחשפתי לגישות חדשניות בתחום החינוך. אוניברסטאות פתחו את שעריהן, שערי ההשכלה בפני כולם, ע"י העלאת חומרי למידה לאינטרנט. הכל חינם והכל פתוח. חלק מהקורסים מלווים בהקלטה בקולו של המרצה ובכך יוצרים תחושה של כיתה אמיתית. חלק אף הוסיף אפשרות של שאילת שאלות. כלומר מתרחש כאן תהליך של למידה תואמת כיתת לימוד.
אין לי ספק שהיכולת ללמוד בצורה א- סינכרונית זו, בכל קורס, מאפשרת לכל החפץ ללמוד להרחיב את אופקיו, לדעת ולהשכיל.
חינוך פתוח אינו רק הפצה של חומרי למידה אלא זוהי הזדמנות להרחבת הידע האנושי. ההשכלה אינה עוד מנת חלקם של בעלי הממון היכולים להרשות לעצמם ללמוד, אלא מנת חלקו של כל החפץ בכך. וכל זאת בזכות הטכנולוגיה, המאפשרת נגישות קלה למקורות הידע והפצתו במהירות רבה.
אני מרבה לחשוב על הסיבות שמביאות אנשים לרצות לשתף את הידע שלהם עם כולם? מה גורם לאותם פרופסורים, שהשקיעו את מירב שנותיהם בלימוד ובחקר לחשוף את מה שעלה להם בעמל של שנים רבות... בחינם.
ברור לכל כי ידע הוא כוח. חשיפת הידע הזה לכלל, משמעו ויתור על כוח. האם כולם כבר מוכנים לכך...??? אני ממש לא בטוחה בכך.
אני לא בטוחה, שאני עצמי מבינה את משמעות השינוי...
נכון, ששיתופיות בחינוך תורמת להעצמה אישית וקבוצתית, שיתוף בחומרי למידה למשל, יצירת מאגרי ידע, בנושאים מגוונים, כשכל אחד תורם מנסיונו ומעולם התוכן שלו, תיצור מאגר אדיר, שאין שני לו ותעשיר כל אחד מאיתנו. לכן אין לנו ברירה אלא לשתף...כך כולנו נרוויח.
בשיעור של גילה נחשפתי לגישות חדשניות בתחום החינוך. אוניברסטאות פתחו את שעריהן, שערי ההשכלה בפני כולם, ע"י העלאת חומרי למידה לאינטרנט. הכל חינם והכל פתוח. חלק מהקורסים מלווים בהקלטה בקולו של המרצה ובכך יוצרים תחושה של כיתה אמיתית. חלק אף הוסיף אפשרות של שאילת שאלות. כלומר מתרחש כאן תהליך של למידה תואמת כיתת לימוד.
אין לי ספק שהיכולת ללמוד בצורה א- סינכרונית זו, בכל קורס, מאפשרת לכל החפץ ללמוד להרחיב את אופקיו, לדעת ולהשכיל.
חינוך פתוח אינו רק הפצה של חומרי למידה אלא זוהי הזדמנות להרחבת הידע האנושי. ההשכלה אינה עוד מנת חלקם של בעלי הממון היכולים להרשות לעצמם ללמוד, אלא מנת חלקו של כל החפץ בכך. וכל זאת בזכות הטכנולוגיה, המאפשרת נגישות קלה למקורות הידע והפצתו במהירות רבה.
אני מרבה לחשוב על הסיבות שמביאות אנשים לרצות לשתף את הידע שלהם עם כולם? מה גורם לאותם פרופסורים, שהשקיעו את מירב שנותיהם בלימוד ובחקר לחשוף את מה שעלה להם בעמל של שנים רבות... בחינם.
ברור לכל כי ידע הוא כוח. חשיפת הידע הזה לכלל, משמעו ויתור על כוח. האם כולם כבר מוכנים לכך...??? אני ממש לא בטוחה בכך.
אני לא בטוחה, שאני עצמי מבינה את משמעות השינוי...
נכון, ששיתופיות בחינוך תורמת להעצמה אישית וקבוצתית, שיתוף בחומרי למידה למשל, יצירת מאגרי ידע, בנושאים מגוונים, כשכל אחד תורם מנסיונו ומעולם התוכן שלו, תיצור מאגר אדיר, שאין שני לו ותעשיר כל אחד מאיתנו. לכן אין לנו ברירה אלא לשתף...כך כולנו נרוויח.
יום חמישי, 22 באפריל 2010
כיתה ז' מיישמת שימוש בבלוג לימודי...
החלטתי ליישם בכיתה ז' את נושא הבלוג.
ניצלתי את "יום כדור הארץ" כגורם מזמן לפתיחת בלוג לימודי בנושא:" איכות הסביבה".
מטרת הבלוג, ללוות את כל תהליך הלמידה בנושא.
האמת שהיו לי הרבה התלבטויות בתחילה... שאלתי את עצמי, איך הרעיון יתקבל ע"י תלמידיי? האם הם יאהבו את החידוש? מכיוון שזוהי כיתה, שיש בה אחוז גבוה של בנים, שערתי שהרעיון לא ידבר אליהם... אך אם לא אנסה לא אדע...
ובכן...ההתלהבות היתה בשיאה. לשמחתי, תלמידיי מצאו בכך רק יתרונות. זה רק מוכיח לי מחדש כמה הם משוחררים, פתוחים לחדשנות, מוכנים לחשיפה. כן זה דור אחר לגמרי...
רפלקציה בסיום התהליך הראשוני, העלתה את האמירות הבאות:

ניצלתי את "יום כדור הארץ" כגורם מזמן לפתיחת בלוג לימודי בנושא:" איכות הסביבה".
מטרת הבלוג, ללוות את כל תהליך הלמידה בנושא.
האמת שהיו לי הרבה התלבטויות בתחילה... שאלתי את עצמי, איך הרעיון יתקבל ע"י תלמידיי? האם הם יאהבו את החידוש? מכיוון שזוהי כיתה, שיש בה אחוז גבוה של בנים, שערתי שהרעיון לא ידבר אליהם... אך אם לא אנסה לא אדע...
ובכן...ההתלהבות היתה בשיאה. לשמחתי, תלמידיי מצאו בכך רק יתרונות. זה רק מוכיח לי מחדש כמה הם משוחררים, פתוחים לחדשנות, מוכנים לחשיפה. כן זה דור אחר לגמרי...
רפלקציה בסיום התהליך הראשוני, העלתה את האמירות הבאות:
- הפכת לנו את הלמידה למעניינת וחוויתית.
- יש לי אפשרות לערוך את הבלוג ולשחק עם חומר הלימוד, לעצבו כראות עיניי.
- חשוב לי לראות מה אחרים חושבים בנושא.
- כיף שיש לי "שטח" באינטרנט, אני מרגיש שייכות לקבוצת עניין מיוחדת.
האין זה מרגש???
יום ראשון, 18 באפריל 2010
עולם הפודקאסטינג...
מידי יום, אני נחשפת לדברים חדשים...מתחיל להיות לי מעניין... והיום תורו של הפודקאסט.
ובכן מהו פודקאסט? זוהי תוכנית רדיו המועברת באמצעות האינטרנט. השדר ("הפודקאסטר") מקליט את תוכניתו בתור קובץ MP3 רגיל ומעלה אותו לאתר אינטרנט שמארח פודקאסטים שונים. המאזינים יכולים להוריד את הקובץ מהאתר, או - וכאן הנקודה החשובה - להרשם לתוכנית מסויימת האהובה עליהם ולקבל הודעה במייל או ב-RSS , כל פעם שפרק חדש של התוכנית יוצא לאור.
אם עדיין אתם ספקניים למה זה טוב..אציג כמה סיבות טובות למה לפתוח אוזניות ולהכנס לעולם הפודקאסטינג: הראשונה -לשמוע רק מה שטוב מתי שרוצים. מכל מקום, בחינם, זמין תמיד. האם אין בכך די... בנוסף, אין כל צורך לשבת מול המקלט ולהאזין לתוכנית... תורידו אותה היום, תקשיבו... כשנוח לכם. אם במקרה, יש לכם משהו להשמיע לעולם? פתחו בקלות פודקאסט משלכם. זה כל כך קל ופשוט. כל מה שצריך זה מקרופון ומחשב.
האם כלי זה יכול לשרת אותי בהוראה? אין לי ספק בכך, הרי גיוון וחידוש יש בו, אפשר להפנות אל הקיים ויש הרבה... או להקליט תכנים כלבבי. כדי להבין עד כמה זה פשוט ידגים הקישור הבאhttp://www.icast.co.il/default.aspx?p=Page&pid=109
ובכן מהו פודקאסט? זוהי תוכנית רדיו המועברת באמצעות האינטרנט. השדר ("הפודקאסטר") מקליט את תוכניתו בתור קובץ MP3 רגיל ומעלה אותו לאתר אינטרנט שמארח פודקאסטים שונים. המאזינים יכולים להוריד את הקובץ מהאתר, או - וכאן הנקודה החשובה - להרשם לתוכנית מסויימת האהובה עליהם ולקבל הודעה במייל או ב-RSS , כל פעם שפרק חדש של התוכנית יוצא לאור.
אם עדיין אתם ספקניים למה זה טוב..אציג כמה סיבות טובות למה לפתוח אוזניות ולהכנס לעולם הפודקאסטינג: הראשונה -לשמוע רק מה שטוב מתי שרוצים. מכל מקום, בחינם, זמין תמיד. האם אין בכך די... בנוסף, אין כל צורך לשבת מול המקלט ולהאזין לתוכנית... תורידו אותה היום, תקשיבו... כשנוח לכם. אם במקרה, יש לכם משהו להשמיע לעולם? פתחו בקלות פודקאסט משלכם. זה כל כך קל ופשוט. כל מה שצריך זה מקרופון ומחשב.
האם כלי זה יכול לשרת אותי בהוראה? אין לי ספק בכך, הרי גיוון וחידוש יש בו, אפשר להפנות אל הקיים ויש הרבה... או להקליט תכנים כלבבי. כדי להבין עד כמה זה פשוט ידגים הקישור הבאhttp://www.icast.co.il/default.aspx?p=Page&pid=109
יום שבת, 17 באפריל 2010
מהי הדרך החינוכית הנכונה?...שאלת מיליון הדולר!!!
השבוע קראתי את מאמרו של פרופ' עמי וולנסקי על "מערכת החינוך בישראל".
המאמר סוקר ברהיטות רבה את השינויים במגמות החינוך כפי שנקבעו ע"י קובעי המדיניות. הוא מציג תפיסות חינוכיות שונות מאז קום המדינה ועד ימינו אילו... והשלכותיהם על החינוך. אין לי ספק שהוא מציג תמונה כוללת מאוד, המושפעת מתהליכים המתרחשים בארץ ובעולם כולו.
ובכן מהן אותן תפיסות פדגוגיות עליהן מדבר המאמר? תפיסת הסטנדרטים - מדברת על הצורך בסטנדרטים אחידים, אותם ידע כל בוגר מערכת החינוך, עליהם הוא יבחן, ומידת הצלחתו בבחינות תקבע את ציוניו ואת המשך לימודיו. מצד אחד זה נהדר, כל איש חינוך ידע לאן עליו לכוון את תלמידיו וכל תלמיד ידע מה נדרש ממנו. אך מה יעשו החלשים שבנינו, אילו שאינם יכולים לעמוד בסטנדרטים הללו? הם ילמדו בבתי ספר המתאימים ליכולותיהם. זהו פתרון נהדר, הרי לא כולם אמורים ללמוד באוניברסטאות...
התפיסה האחרת שהונהגה בארץ, היתה תפיסת "הילד במרכז". על הילד לחוות הצלחות, התלמיד המתקשה יקבל התאמות הכוללות הפחתה בכמות החומר, ילמד יחידה מצומצמת ובלבד שילמד. זכויות הילד נתפסו ע"י התלמיד והוריו כאסור מוחלט של כל ענישה, גערה, התוצאה, הכל מותר... הרבה מאוד תלמידים הבינו שאין מה להתאמץ יתר על המידה, תמיד אפשר לבקש ולקבל הקלות. תפיסה פדגוגית זו גרמה להתערבות מוחלטת של ההורים במערכת החינוך ופתחה פתח להתנהגויות חצופות ביותר כלפי מורים ורמיסת כבודם. מעמד המורה הלך ונשחק. תוצאה: ישראל דורגה במקום נמוך במבחנים הבינלאומיים.
כאשת חינוך המתמודדת יום יום עם בעיות אילו, אני יודעת בוודאות כי זו לא הדרך. אך מהי ,בכל זאת, הדרך הנכונה...זוהי שאלת מיליון הדולר. יתכן שהפתרון נמצא באקדמיה, בהעשרת מורים ...אך לא רק בכך, אני חושבת שעל מערכת החינוך להציב סטנדרטים אחידים במקצועות הליבה, להבין שזמנים השתנו ולשלב טכנולוגיות חדשניות בהוראה ובלמידה. שילוב מקצועי ונכון יניב תוצאות רצויות. יצור עניין ומוטיבציה גם בקרב אילו שלא אוהבים ללמוד. השילוב אינו יכול להיות יוזמה מקומית של המשוגעים לשינוי, אלה תוכנית מובנית מחייבת בכל בתי הספר בארץ. עלינו לזכור כי בחינוך תלוי עתידנו.
קישור למאמרו של פרופ' וולנסקי.
http://http//hl.mla.ac.il/info/Course/201020003204000310103401105_Z12910684864674528.pdf
המאמר סוקר ברהיטות רבה את השינויים במגמות החינוך כפי שנקבעו ע"י קובעי המדיניות. הוא מציג תפיסות חינוכיות שונות מאז קום המדינה ועד ימינו אילו... והשלכותיהם על החינוך. אין לי ספק שהוא מציג תמונה כוללת מאוד, המושפעת מתהליכים המתרחשים בארץ ובעולם כולו.
ובכן מהן אותן תפיסות פדגוגיות עליהן מדבר המאמר? תפיסת הסטנדרטים - מדברת על הצורך בסטנדרטים אחידים, אותם ידע כל בוגר מערכת החינוך, עליהם הוא יבחן, ומידת הצלחתו בבחינות תקבע את ציוניו ואת המשך לימודיו. מצד אחד זה נהדר, כל איש חינוך ידע לאן עליו לכוון את תלמידיו וכל תלמיד ידע מה נדרש ממנו. אך מה יעשו החלשים שבנינו, אילו שאינם יכולים לעמוד בסטנדרטים הללו? הם ילמדו בבתי ספר המתאימים ליכולותיהם. זהו פתרון נהדר, הרי לא כולם אמורים ללמוד באוניברסטאות...
התפיסה האחרת שהונהגה בארץ, היתה תפיסת "הילד במרכז". על הילד לחוות הצלחות, התלמיד המתקשה יקבל התאמות הכוללות הפחתה בכמות החומר, ילמד יחידה מצומצמת ובלבד שילמד. זכויות הילד נתפסו ע"י התלמיד והוריו כאסור מוחלט של כל ענישה, גערה, התוצאה, הכל מותר... הרבה מאוד תלמידים הבינו שאין מה להתאמץ יתר על המידה, תמיד אפשר לבקש ולקבל הקלות. תפיסה פדגוגית זו גרמה להתערבות מוחלטת של ההורים במערכת החינוך ופתחה פתח להתנהגויות חצופות ביותר כלפי מורים ורמיסת כבודם. מעמד המורה הלך ונשחק. תוצאה: ישראל דורגה במקום נמוך במבחנים הבינלאומיים.
כאשת חינוך המתמודדת יום יום עם בעיות אילו, אני יודעת בוודאות כי זו לא הדרך. אך מהי ,בכל זאת, הדרך הנכונה...זוהי שאלת מיליון הדולר. יתכן שהפתרון נמצא באקדמיה, בהעשרת מורים ...אך לא רק בכך, אני חושבת שעל מערכת החינוך להציב סטנדרטים אחידים במקצועות הליבה, להבין שזמנים השתנו ולשלב טכנולוגיות חדשניות בהוראה ובלמידה. שילוב מקצועי ונכון יניב תוצאות רצויות. יצור עניין ומוטיבציה גם בקרב אילו שלא אוהבים ללמוד. השילוב אינו יכול להיות יוזמה מקומית של המשוגעים לשינוי, אלה תוכנית מובנית מחייבת בכל בתי הספר בארץ. עלינו לזכור כי בחינוך תלוי עתידנו.
קישור למאמרו של פרופ' וולנסקי.
http://http//hl.mla.ac.il/info/Course/201020003204000310103401105_Z12910684864674528.pdf
תוויות:
דעה אישית,
הרהורים ומחשבות.,
חינוך
יום חמישי, 15 באפריל 2010
בזכות הסקרנות שלי...עדכוני RSS
היום למדתי משהו חדש... מהם עידכוני RSS , וכי אפשר לבקש עדכוני RSS למחשב שלי.
ובכן מהם עידכוני RSS?
זוהי אפשרות לקבל מידע לגבי עידכונם של אתרים. כלומר, כל עדכון של אתר תומך טכנולוגיה זו, יעדכן גם אותי
וכל זאת מבלי שאצטרך לגלוש לאתר עצמו ולחפש את העידכון. אין לי ספק, שיש בכך חיסכון אדיר בזמן. והצפת מידע לכל המעונינים בכך.
(RSS (Real Simpel Syndication זהו פורמט של קובץ שיש לו תכונה חשובה המבדילה אותו מהפורמטים האחרים באינטרנט. המידע שבו מסומן כך שהוא יכול להיות מוצג בצורות שונות ע"י כל אתר מתאים. הטכנולוגיה הפשוטה הזו טומנת בחובה אמירה מהפכנית: "למידע באינטרנט אין מקום אחד". אתרים שמפיקים ערוצי RSS אומרים בעצם לעולם: "קחו מפה את המידע שלנו והשתמשו בו כרצונכם".
ובכן מהם עידכוני RSS?
זוהי אפשרות לקבל מידע לגבי עידכונם של אתרים. כלומר, כל עדכון של אתר תומך טכנולוגיה זו, יעדכן גם אותי
וכל זאת מבלי שאצטרך לגלוש לאתר עצמו ולחפש את העידכון. אין לי ספק, שיש בכך חיסכון אדיר בזמן. והצפת מידע לכל המעונינים בכך.
(RSS (Real Simpel Syndication זהו פורמט של קובץ שיש לו תכונה חשובה המבדילה אותו מהפורמטים האחרים באינטרנט. המידע שבו מסומן כך שהוא יכול להיות מוצג בצורות שונות ע"י כל אתר מתאים. הטכנולוגיה הפשוטה הזו טומנת בחובה אמירה מהפכנית: "למידע באינטרנט אין מקום אחד". אתרים שמפיקים ערוצי RSS אומרים בעצם לעולם: "קחו מפה את המידע שלנו והשתמשו בו כרצונכם".
כדי לקבל הסבר נוסף להלן קישור: http://http//www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3102637,00.html
הירשם ל-
רשומות (Atom)