מה עוד הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים?

פוסט זה מוקדש "לתוכנית הלימודים" אותו "קוריקולום" ידוע ומפורסם שלאורו אנו פועלים במערכת החינוך. זאת בעקבות קריאת מאמרה של ד"ר צופיה יועד - מ"מ מנהלת האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך.
ובכן למושג "תוכנית לימודים" יש הגדרות רבות. החל בהגדרה צרה - שתוכנית לימודים היא רשימה של תכנים שהתלמידים נדרשים ללמוד ולדעת בקורס או מקצוע מסויים וכלה בהגדרה הרחבה שתכנית לימודים היא מכלול רכיבים השייכים לשלם אחד. הרכיבים הם: תכנון בכמה רמות, הכנה של חומרי הלמידה, הפעלת חומרי הלמידה בכיתות בהתאם לתכנון, הערכה שוטפת, מעצבת ומסכמת של תהליכי ההוראה והלמידה, הערכה של השגי התלמידים.
תוכניות לימודים אינן מוכתבות מלמעלה, מהאגף לתוכניות לימודים, ומונחות למטה, על המורים. להיפך תהליך התכנון מזמין את המורים להשתתף בעיצובן. מתוך ידיעה זו, השתעשעתי ברעיון של: "מה אני הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים? לטעמי, חסרים בה נושאים רבים, על אחד מהם אתעכב הפעם.
אחד מתחומי הדעת הקריטיים היום הוא היכולת לנתב בין כמויות אדירות של מידע ולדעת להעריך איכות של מידע. האינטרנט שינה מהותית את האופן שבו אנו מחפשים וצורכים מידע. מצד אחד המידע נעשה זמין ונגיש מאי פעם, מצד שני קל להתקל במידע שגוי, שקרי או מעוות.
פעם שאבנו את המידע שלנו מהאינציקולפיות ונתנו אימון בוועדות אקדמיות שכתבו וערכו אותו. היום קל להקליד מילה אחת בגוגל או הוויקפדיה ולהגיע לכמויות אדירות של תוכן שהיה בקלות יכול להכתב ע"י מפרסם, גורם אינטרסנטי חד צדדי, או כל מפיץ במזיד מידע מטעה.
כל מי שעושה שימוש במקורות מידע כאלה - ילדים על אחת כמה וכמה - חייב לפתח כלים בקורתיים כדי להיות צרכן נבון של מידע.
אחריותנו כמחנכים וכהורים ללמד את ילדינו לא רק כיצד למצוא תשובות לשאלות שהם שואלים, אלא גם להעריך את אמינות התשובות שהם מקבלים.
אנחנו צריכים ללמד אותם לשאול שאלות בקורתיות כגון:
- מי כתב את המידע הזה?
- מהם מניעיו?
- האם הטענות סבירות?
- על אילו ראיות הוא נסמך?
הילדים חייבים לדעת שלא כל מילה כתובה באינטרנט, מעידה על נכונות. "אבל זה כתוב באינטרנט" הם נוהגים לומר, כדי לבסס את אמיתות טענתם.

יש מקורות מידע אמינים יותר ופחות והשאלה מיהו מקור המידע חשובה לא פעם לפחות, כמו המידע עצמו.

בלא כלים בקורתיים אילו אנחנו עלולים לגדל דור שלא ידע את ההבדל בין תחקיר לבין העתקה עיוורת, בין תיעוד לבין תעמולה, בין נימוק לבין ספין, בין אומנות לפרסומת.
תפקידו של בית הספר להכין ולהכשיר את ילדינו לקראת החיים ותפקיד חיוני של בית הספר בעידן המידע הוא לתת לילדים כלים להבחין בין מידע אמין מבוסס, מידע טוב, למידע לא אמין, מידע רע.

הדמיה מחשבית או דגם - מה עדיף?

איך ממחישים תופעות טבע מרתקות בתוך ארבע קירות של כיתות לימוד?

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" התבקשנו לבדוק אינטראקציה כלשהי מהרשת ולנתח אותה. כדי לבחון את יעילותה של האינטראקציה נתבקשנו לחפש פעילות לימודית שתלמד באמצעות האינטראקציה הנ"ל. לנסח מטרות לימודיות ולבדוק האם המטרות הושגו?

ובכן חנה חברתי ואנוכי בחרנו בתופעת הטבע "ליקוי חמה". תופעה שלא ניתן לצפות בה אלא, באמצעות הדמייה מחשבית המדמה את שלבי התנועתיות של כדור הארץ ביחס לגורמי השמים האחרים וממחישה את יחסי הגומלין בין שלושת השחקנים:שמש, כדור הארץ וירח. סיור קצר באתר מט"ח הוביל אותנו למציאת המבוקש. נחשפנו להדמיה מרתקת המציגה את תהליך הליקוי, פעם ברצף ופעם בשלבים, כשהלומד יכול לעצור את התהליך בכל שלב ולהגיע לתובנות.

עד כאן הכל נחמד ומהנה, הצפייה באתר עוררה בי זכרונות.. כיצד אני למדתי על תופעות אילו הרבה לפני עידן המחשבים. נזכרתי בדגם גדול ממדים שהציג את שלושת הכדורים ובאמצעות ידית ניתן היה לסובב את כדור הארץ סביב השמש ואת הירח סביב כדור הארץ. זה היה מודל מואר שנבנה לצורך המחשה של תנועת גורמי השמים. השמש במודל היתה נורה, באמצעות סיבוב ידני של הידית הודגם כיצד היא מהווה מקור אור לכדור הארץ ולירח הנצפה מכדור הארץ, איך נוצר היום והלילה ואיך נוצרות עונות השנה. יתרה מזו, בצענו ניסוי של החשכת החדר והארנו באמצעות פנס על כדור, שמילא את תפקיד כדור הארץ. בתהליך זה ,ללא ספק, נדרשה יצירתיות רבה מצד המורה כשהתלמידים שותפים לתהליך.

הבוקר, בעיון מקרי לחלוטין, באחד מעיתוני החינוך צדה עיני את תמונת הדגם המדובר, אותו דגם שזכרתי מילדותי. תחת הכותרת- כלי עבודתו של המורה- תואר וצולם הדגם בפעילותו. כחידוש כהמצאה. חיוך רחב עלה על שפתיי... על איזה חידוש בדיוק מדובר? אני הרי מכירה דגם זה מלפני שנים רבות..ובכן אין חדש תחת השמש.

לפתע מצאתי עצמי מהרהרת מה יעיל יותר לצרכי למידה, הדמיה מחשבית או דגם שניתן למשש ולגעת? כמובן שיש יתרונות לכל אחד מאמצעי המחשה אילו. המחשב זמין יותר, זול יותר קיים כמעט בכל בית ספר, יתרה מזו קיים בכל בית. הוא מאפשר לכל תלמיד התנסות, בזמנו החופשי בלמידה א-סינכרונית. הדגם לעומתו יקר יותר, בית ספר יכול לרכוש דגם אחד בלבד וניתן לצפות בו ולהפעילו רק במהלך השיעור כלומר-בלמידה סינכרונית. לאור זאת מצאתי חיזוק נוסף לאמונתי, שיש יתרון אדיר ללמידה מתוקשבת גם בתחום ההדמיה.

הפער הדיגיטלי

במסגרת הקורס של ד"ר חגית מישר טל קראתי את מאמרם של כריסטאן פוקס, ואווה הורק "אפריקה והפער הדיגטלי" ניסתי להגדיר לעצמי מהו פער דגיטלי וכיצד הוא משפיע על קידמה?
ובכן מהו אותו פער דיגיטלי?
פער שהולך ומתעצם בין "העולם המערבי" לבין "העולם השלישי" שרוב מדינות אפריקה נמנות עליו. פער בין אוכלוסיות שיש להן גישה לטכנולוגיות דיגטליות והן משתמשות בהן באופן קבוע לבין אוכלוסיות שאין להן גישה ואין להם מיומנות דיגיטלית.
המאמר חושף את העובדה המדאיגה, שאזורים רבים ביבשת זו אינם מחוברים לאמצעי תקשורת כל שהם. יתרה מזו, גם במקומות שבהם קיים חיבור לאמצעי תקשורת, אספקת החשמל הדרושה אינה סדירה, המחשבים והטלוויזיות מיושנים ואיטיים, מערכת הטלפונים אינה עומדת בעומס. תושבים רבים במדינות אילו אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור השימוש בטכנולוגיות התקשורת שכן עלויות השימוש גבוהות ביחס לשכרן הממוצע. השפה מהווה מחסום, רבים אינם יודעים קרוא וכתוב ומבין אילו שיודעים, רבים שולטים רק בשפה המקומית בעוד שהשימוש באינטרנט דורש ידיעת שפות בינלאומיות ובראשן אנגלית. התוצאה העגומה היא שחלק גדול מאוכלוסיית העולם מודר באופן שיטתי מהרשת ויתרונותיה.
המהפכה הטכנולוגית בתחומי התחבורה והתקשורת מאיצה תהליכי פיתוח בעולם (אנטרנט ,טלפון, טלויזיה) היא מאפשרת העברה מהירה של הון, אנשים, מידע, רעיונות והופכת את העולם ל"כפר גלובלי". האומנם, כל העולם שותף לקידמה?
אין לי ספק שחיבור לאמצעי תקשורת מודרניים הוא כרטיס הכניסה לעולם של המאה ה-21 לאותו "כפר גלובלי" כפי שאוהבים לכנות את העולם. ברור לי מעל לכל ספק, כי קיים קשר בין מידת הפיתוח של מדינה לבין מידת השימוש שעושים תושביה באמצעי תקשורת מודרניים. המידע הפך למשאב מרכזי בכלכלה המודרנית ועל כן חיבור לרשתות מידע הוא מהלך מרכזי בתהליכי פיתוח.
רשת האינטרנט מאפשרת לכל אדם המתחבר אליה מכל מקום בעולם גישה למאגרי ידע גדולים וחיבור מיידי אל אנשים, חברות וארגונים הממוקמים בכל רחבי העולם. אכן ידע הוא כוח.
לכן אם העולם לא ירתם לסייע למדינות אפריקה וידאג להוציאם ממעגל העוני, ע"י הפרטה, הקמת מרכזי תקשורת, חינוך, לימוד מיומנויות, השקעות עתק בתקשורת, במחשבים, בהשכלה. הפערים החברתיים, כלכליים והשכלתיים ילכו ויעצימו. כי הפער הדגטלי רק מאדיר ומעצים פערים אחרים כמו פערי השכלה, הקיימים בין תושבי מדינות העולם השלישי לבין העולם המערבי.
ולסיום, אני מעלה מספר שאלות מוסריות, שמעסיקות אותי מאוד.

• עד כמה מחוייבת ורוצה החברה המערבית להוציא את העולם השלישי ממעגל העוני והנבערות, או שזה מאוד נוח לה להשאירו שם?
• עד כמה מעוניינים המשקיעים המערביים באמת ובתמים בקידומם של תושבי אפריקה או רק, בהעשרת ההון האישי שלהם? לפי היגיון זה, הסיוע למדינות הללו יתקיים כל זמן שהמערב או המשקיעים הפרטיים יפיקו מכך תועלת כלכלית.
• עד כמה מעונינים המשטרים במדינות העולם השלישי לפתור את בעיותיהם של כלל התושבים או שהם מעונינים להשאיר את העם בנחשלותו כדי להעצים את הניצול והשליטה בו?
• האם ניתן בכלל לגשר על פערים אילו, או שהטכנולוגיה תעצים אותם יותר ויותר?
  
  הסרטון הבא יאיר את הנושא מנקודת ראות נוספת. צפייה מהנה!!!
  

משחק לימודי... לא תאמינו עד כמה הוא מהנה ומאתגר!!!

השבוע הוקדש להפעלת המשחק הלימודי, שתוכנן בשיתוף פעולה בין חברתי חנה ובני.
המשחק עוסק בהכרת צפון הארץ-הגליל והגולן. הוא מהווה השלמה ליחידת הלימוד בנושא זה. מטרתו היתה לבדוק את תרומת המשחק לשיפור הידע הדקלרטיבי של תלמידי הכיתה.
המשחק במקור יועד לשחקן בודד, אולם כדי ליצור מתח ועניין הוספנו תצפיתן לכל שחקן ומטרתו היתה לבדוק בכמה אפשרויות תחשף התמונה המסתתרת. ובכן המשחק נוסה פעמיים, פעם כפיילוט על תלמידי כיתות ז'. ופעם נוספת על תלמידי כיתות ו', שלהם הוא יועד מלכתחילה. הפעלת הפיילוט נועדה,לגישוש ולבדיקה אם מה שתוכנן אכן יעיל, וממלא אחר המטרה שלשמה הוא יועד. בחשיבה נוספת, הפעלת הפיילוט סייעה להפקת לקחים חיוניים, שיושמו בניסוי האמת.

יום ההפעלה הגיע, ההתרגשות של שתינו היתה בשיאה. המחשבים הוכנו, השאלונים נבנו, דפי התצפיתנים עוצבו אפילו התלמידים הראו סמני התלהבות...
http://tavniot.svivot.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=18&referer=%2fSectionPage.aspx%3fid%3d2
המשחק עורר עניין רב, התלהבות, הוא יצר אתגר והכי חשוב... כולם שיתפו פעולה ולא ויתרו על אף משחקון. לתדהמתי התלמידים בחרו להשאר בהפסקה בחדר מחשב ולהמשיך לשחק. היה מהנה ומלהיב לראות כיצד למידה אחרת יוצרת כל כך הרבה עניין, סקרנות ורצון לחפש ולדעת, כיצד היא משמשת מניע להכרת אתרים ונופים ומסלולי טיולים.

אם הצלחנו להחדיר בתלמידינו מעט מאהבת הארץ על ידי הכרת אתריה... דיינו ...
רבות נכתב על תרומתו של המשחק להוראה. הסרטון הבא ישפוך אור נוסף על יתרונות המשחק בהוראה.

האם זוהי תחילתה של ידידות מופלאה???

בלוג יקר,
אני מוצאת את עצמי חושבת עליך הרבה...

אתה הרי מלווה הרבה עשיות בתחומי עבודתי ולימודיי. בשלב זה של חיי, אילו הם העיסוקים שמהווים נתח רציני מאוד וממלאים אותי, עד שלעיתים לא נשאר לי זמן לעוד פעילויות ועשיות, שאני מאוד מאוד אוהבת.

בתחילה ראיתי בך רק מעמסה כבדה. בין קריאת המאמרים, התגובות בפורום, בנית יחידת הלימוד, הכנת המשחק, הפעלת המשחק על קבוצת תלמידים, איסוף נתונים, הסקת מסקנות, הפקת לקחים... אתה היית לחלוטין מיותר ...כל שבוע לכתוב משהו....לחפש נושא, לחשוב על רעיון...איזו מעמסה, מטרד אמיתי. הרי אני יכולה, בזמן זה, לעשות מיליון ואחת דברים מעניינים יותר... והזמן, כידוע, הוא מצרך נדיר במחוזותינו.

היום לאחר התנסות מסויימת אני מתחילה לחבב את התיעוד, את ההתלבטות, את המחשבות, את ההרהורים... ומתחילה לגלות בך בלוג יקר, גם צדדים חיוביים. אתה משמש כבמה שלי לביטוי אישי.

האין זוהי תחילתה של ידידות נפלאה...???
יתרונותיו של הבלוג יוצגו בסרטון הבא.

חוויות מהבלוג הלימודי של תלמידיי...

ובכן אמשיך לעדכן אתכם בנושא הבלוג הלימודי של תלמידיי, שנושאו "איכות הסביבה".
השיעור החל בהצגת הבלוגים, הם נראו נהדר... התלמידים התעקשו להשמיע את הרשומות, שכתבו בבית וביקשו מחבריהם להגיב.
התפתח דיון מעניין, שנושאו "תגובה". האם להתייחס בתגובה לתוכן הנכתב? לדרך ההבעה או לשניהם? אני בטוחה שלא היינו מגיעים לדיון זה, לולא זימן אותם הבלוג. נושא התגובות עורר התלהבות רבה בקרב כולם... מעניינת היתה העובדה, כי כל תלמידי הכיתה, ללא יוצא מהכלל, היו פעילים ומעורבים בעשייה, גם אילו שבשעורים אחרים לא טורחים לעבוד. האם זה מפתיע?...
לצורך הבנת התהליכים המשכתי ושאלתי ...
מה עשייה זו תרמה לכם? הרבה ...למדנו את החומר בעצמינו, אומנם קבלנו הנחיות ברורות מאוד, אך בחירת החומרים, הכתבות, הסרטונים, התמונות והמשחקים היו שלנו... הרווחנו כפול, גם למדנו להשתמש בבלוג וגם הרווחנו את נושא מחויבותינו לשמירה על הכדור למענינו ולמען הדורות הבאים. אהבתי ביותר את דבריו של אחד התלמידים:"דרך למידה זו מאפשרת חשיבה שונה מכל נורמה מקובלת בשעורים אחרים".
כדי להמחיש את העשייה הכתתית שלי בחרתי לחשוף אתכם לבלוג של אחת מתלמידותיי. http://nuznuz1998.blogspot.com/

אני כמורה יצאתי שבעת רצון, מלאת סיפוק ונחת, מהנסיון הראשון שלי לשלב בלוג בהוראה.

הרהורים בעקבות... "העולם הוא פתוח"

העולם הוא פתוח, מה משמעות אמירה זו?

בשיעור של גילה נחשפתי לגישות חדשניות בתחום החינוך. אוניברסטאות פתחו את שעריהן, שערי ההשכלה בפני כולם, ע"י העלאת חומרי למידה לאינטרנט. הכל חינם והכל פתוח. חלק מהקורסים מלווים בהקלטה בקולו של המרצה ובכך יוצרים תחושה של כיתה אמיתית. חלק אף הוסיף אפשרות של שאילת שאלות. כלומר מתרחש כאן תהליך של למידה תואמת כיתת לימוד.

אין לי ספק שהיכולת ללמוד בצורה א- סינכרונית זו, בכל קורס, מאפשרת לכל החפץ ללמוד להרחיב את אופקיו, לדעת ולהשכיל.

חינוך פתוח אינו רק הפצה של חומרי למידה אלא זוהי הזדמנות להרחבת הידע האנושי. ההשכלה אינה עוד מנת חלקם של בעלי הממון היכולים להרשות לעצמם ללמוד, אלא מנת חלקו של כל החפץ בכך. וכל זאת בזכות הטכנולוגיה, המאפשרת נגישות קלה למקורות הידע והפצתו במהירות רבה.

אני מרבה לחשוב על הסיבות שמביאות אנשים לרצות לשתף את הידע שלהם עם כולם? מה גורם לאותם פרופסורים, שהשקיעו את מירב שנותיהם בלימוד ובחקר לחשוף את מה שעלה להם בעמל של שנים רבות... בחינם.

ברור לכל כי ידע הוא כוח. חשיפת הידע הזה לכלל, משמעו ויתור על כוח. האם כולם כבר מוכנים לכך...??? אני ממש לא בטוחה בכך.

אני לא בטוחה, שאני עצמי מבינה את משמעות השינוי...

נכון, ששיתופיות בחינוך תורמת להעצמה אישית וקבוצתית, שיתוף בחומרי למידה למשל, יצירת מאגרי ידע, בנושאים מגוונים, כשכל אחד תורם מנסיונו ומעולם התוכן שלו, תיצור מאגר אדיר, שאין שני לו ותעשיר כל אחד מאיתנו. לכן אין לנו ברירה אלא לשתף...כך כולנו נרוויח.