האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?

מאמר שפורסם לראשונה ב"ניו יורק טיימס" במרץ 2010 עורר את התעניינותי וסקרנותי. במאמר טענו שני חוקרים אמריקאים, דאב למוב ודבורה לוונברג בול, שהוראה טובה עשויה משיטות חכמות ולכן אפשר להכשיר אליה. המאמר מדגיש את השפעתו המכרעת של המורה ואיכות ההוראה שלו על למידת תלמידים. המחקר מראה שלמורה יש אפקט עצום ומכריע על למידת התלמידים הרבה מעבר לאפקט של כל גורם אחר שבשליטת בית הספר.
אם כן, מהם אותם רכיבי קסם של הוראה טובה וכיצד מכשירים אליה? למוב התמודד עם בעיה זו בדרך מעניינת הוא אסף במשך חמש שנים את המורים הטובים ברחבי ארה"ב כפי שהם מוגדרים(לפחות חלקית) על פי הציונים של תלמידיהם במבחנים הסטנדרטים ולמד מהם. לדוגמה, אם בית ספר מסויים קיבל ציונים גבוהים בלשון בכיתה ו' הוא בחן את המורים שתרמו לכך, ע"י ביקור בשעורים של אותם מורים עם צלם מקצועי וצילום שעוריהם. במהלך ניתוח הצילומים הגיע למוב לממצא מרכזי וחשוב: שתלמידים אינם מסוגלים ללמוד אלא אם כן המורה מצליח לעורר את תשומת ליבם, לעניין אותם, לרכזם ולהביאם לבצע את ההוראות שלו. למוב גילה, שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות של המורה. זוהי מיומנות שאפשר להתאמן עליה ולרכוש אותה. עוד גילו החוקרים שידע של תחום תוכן מסויים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא. המחקר הראה בודאות שמורים מעולים אינם נולדים כאילו אלא נעשים כאילו, ושאפשר ללמוד איך להתפתח להיות מורה מעולה.
פרופ' נירה חטיבה ראש המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטת ת"א לקחה מאמר זה המבוסס על מחקם של לומב ובול והציעה איך להקנות מיומנויות של הוראה טובה באמצעות מספר מרכיבי ידע.
1. ידע תחום התוכן- ידע של נושאים שהמורה מלמד ושל התחום (דיסיפלינה שלהם)
2.ידע פדגוגי כללי- ידע של הליכים ושיטות כלליות של הוראה הניתנים ליישום בכל תחומי הידע.
3.ידע פדגוגי שח תחום התוכן- ידע של הליכים ושיטות הוראה של תחום ידע מסויים
4. ידע תוכנית הלימודים- הכרת מגוון חלופות אפשריות בהוראת נושא מסויים, הכרת מיגוון חומרי למידה ודרכי השימוש בהם והכרת הנושאים שהתלמידים למדו או לומדים באותו זמן במקצועות אחרים הרלוונטיים לנושא הנלמד. ידע זה מאפשר למורים לבחור את חומרי הלמידה המתאימים לתלמידים שלהם. ומאפשר לתלמידים לבצע העברה שהיא כה חיוני בתהליכי למידה.
5.ידע הלמידה והלומדים- ידע של תאוריות למידה, הנעה ,חשיבה והתפתחות, ידע של השונות בין התלמידים על רקע חברתי- כלכלי, תרבותי,עדתי מגדרי ויכולות למידה. ידע על לקויות למידה וצרכים מיוחדים של התלמידים.
6.ידע של מטרות וערכים של החינוך וההוראה- כפי שעוצבו וניסחו מתכנני תכנית הלימודים.
ולטענתי אין לי ספק שעל מורה לדעת את אותם מרכיבי ידע כפי שהוגדרו. אך אין בכך די, עלינו לזכור שמיומנויות ושיטות הוראה שמצליחות במקום אחד עם תלמידים מסוימים לא בהכרח מצליחות במקום אחר עם תלמידים אחרים. ולראיה אביא דוגמא אישית. אני מלמדת אותו נושא בשלוש כיתות מקבילות באותה שכבת גיל. משמע אותה מורה, אותו תוכן, אך הרכב כיתה שונה. נתון חשוב זה משנה לא אחת את כל התמונה. הוא מחייב אותי,לא אחת, ללמד אחרת. לכן מורים שנוהגים על פי דפוסי הוראה מקובלים עלולים להיכשל, ואילו מורים ש"סוטים" מדפוסי הוראה מקובלים עשויים להצליח. לאור נסיוני העשיר בהוראה אני יכולה לומר, שהכרותי המעמיקה עם תלמידיי על תחומי העניין שלהם, כלומר בניית מערכת קשרים של הערכה הדדית, אימון ובטחון בין מורה לתלמיד עוזרים מאוד, הן למורה והן לתלמיד בתהליכי הוראה ולמידה אפקטיביים.