ועוד בנושא...שאלות ותהיות לגבי השאלה: מה זה להיות "מורה מקוון"?

הוראה מקוונת תופסת מקום נכבד במערכת ההשכלה הגבוהה בעולם. למורה תפקיד מרכזי ומשמעותי גם בהוראה מקוונת ולכן הוא מהווה גורם חשוב בהחדרת ההוראה המקוונת למערכת החינוך.

חיפוש אחר הגדרה למושג "מורה מקוון" הפנתה אותי למאמרו של ד"ר אברום רותם: קווים לדמותו של המורה המקוון. http://www.avrumrotem.com/avrum-S/more_mkuvan/index.htm
אני מצטטת את הגדרתו:"מורה מקוון הופך את סביבת הלמידה המקוונת לסביבת ההוראה שלו וללמידה של תלמידיו. הסביבה המקוונת מאפשרת שיטות למידה והוראה שבבסיסם כמעט ולא ניתן להפעיל ללא הרשת".
אם כן, במה שונה מורה מקוון ממורה מסורתי? מורה מקוון מנחה את תלמידיו, הוא מתרכז בארגון ההדרכה ללומדים, בפיתוח מיומנויות ודרכי למידה. הוא מבין שאינו מקור הידע הבלעדי. עליו להוביל את תלמידיו לפיתוח חשיבה, ליצור אינטראקציה "אחרת", המקדמת חשיבה ולמידה בדרך פעלתנית, שאינם יכולים להיות מושגים ע"י שימוש רגיל במקורות מידע.
האם מכשירים מורים לכך? או אשאל זאת אחרת- אילו יכולות אמורות להיות למורה כדי שיוכל להיות מורה מקוון?
אין לי ספק שיש להכשיר מורים לכך. כמובן שעליו להיות בעל יכולות פדגוגיות דידקטיות אך גם בעל יכולות טכנולוגיות. אני ממשיכה לשאול- האם תכונות של סקרנות, מוטיבציה גבוהה, חיפוש אחר חדשנות, נכונות להשקיע -בעיקר זמן - מספיקות???

ברור לי שמורה מקוון נדרש ליכולות אינטלקטואליות של חשיבה ברמה אחרת, יכולות אורייניות מחשביות של חיפוש, עיבוד מידע ויצירת ידע חדש. עליו להיות יצירתי, בעל תכונות של מנהיג מחולל שינוי. ומעל הכל שקדן, חרוץ, המאמין במה שהוא עושה... יוזם.

מורים טוענים שהם נרתעים מלהיות מקוונים, כי זה דורש השקעה אדירה של משאבים ובעיקר זמן יקר בלימוד הפלטפורמה המחשבית. אחרים מנגד טוענים, שמורה מקוון לא צריך להשקיע משאבים וזמן בהכרת הפלטפורמה המחשבית עליו להיות עסוק אך ורק בתכנים. את העיסוק המחשבי יבצעו הטכנאים.(סוג של חזון במערכת החינוך)

ואני שואלת :האם המורה יוכל לבנות תכנים ללא הכרת הפלטפורמה המחשבית ויכולותיה??? האם הוא יוכל לתכנן פעילות ברמה זו או אחרת, מבלי להכיר את אפשרויות הכלי בו בחר להשתמש? קשה לי להאמין!!!
מורה מקוון צריך להיות זמין ונגיש. עליו ליצור אינטראקציה עם הסטודנטים שלו. מה זה אומר להיות זמין ונגיש??? כמובן, שאילו גבולות שהמורה חייב להגדיר לעצמו וליידע בהם את תלמידיו. אחרת ימצא עצמו משועבד 24 שעות ביממה .
תיכנון פעילות לימודית מתוקשבת דורשת שעות רבות של השקעה ומחשבה הן בתכנון ובבנייה והן בביצוע ובהפעלה הלכה למעשה, בכיתות הלימוד. אני בטוחה, שמתן פיצוי נאות על זמן ההשקעה, יסייע ליותר מורים מתאימים, להשקיע את הנדרש ולהפוך למורים מקוונים.

לסיכום - אל בהלה, עלינו לזכור שיש רמות שונות של להיות "מורה מקוון", גם שילוב של שיעורים מקוונים עם למידה פנים אל פנים, היא רמה מסויימת ,אולי התחלתית, של להיות מורה מקוון. בשל חשיבות הנושא ברור לי, שכל מורה יוכל למצוא את המינון הנכון עבורו... ובלבד שיבין שהיום ללא שילוב טכנולוגיות בתהליך ההוראה אי אפשר...
מנגד, ברור לי, שלא בכל למידה ניתן וצריך לשלב טכנולוגיה. יש תהליכים בהם הקשר הבינאישי פנים אל פנים חשוב ביותר.לכן אני מצפה מהמורה, שיפעיל תהליכי חשיבה ושיקול דעת בבחינת דרך ההוראה המתאימה ביותר לתוכן הנלמד וללומדים. אם יחליט שהטכנולוגיה היא צורך מהותי בתהליך ספציפי זה, אני מצפה, שישכיל לבחור בכלים הטכנולוגיים או בסביבת העבודה המתאימים ביותר להשגת מטרותיו.

יעדי מערכת החינוך - בעידן המידע.

הסמסטר האחרון נפתח בקול תרועה רמה. עם מגוון עשיר של מטלות ומשימות. בסמסטר זה אנו נתוודע בין השאר אל תאוריות למידה שונות, שהתפתחו החל מהמאה ה- 19 ועד ימינו אנו.
אין לי ספק, שלא רק בתאוריות חלו שינויים מהותיים אלא גם בתפיסת מקומם של המורה ושל הלומד בתהליכי הלמידה וההוראה. ללא ספק הזמנים השתנו ועימם גם יעדי הלמידה.

היום בעידן המידע והתקשורת העולם מוצף בים של אינפורמציה המתרוצצת ברשת. המידע נגיש לכל, זמין, פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר.

מהפכת המידע העוברת עלינו כסערה, טומנת בחובה כוחות אדירים שאי אפשר לעצרם, כוחות שיש בהם תנופה של התהוות חדשה, היא נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית.

אחד מיעדיה החשובים של מערכת החינוך בעידן המידע הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברת עתירת מידע ואפופת תקשורת, ללמדם להפיק תועלת מהמידע ולחנכם להישמר מהסכנות הטמונות בשטפון המידע הבלתי מבוקר.
בעולם עתיר מידע צריכה מערכת החינוך לפתח בתלמידיה את היכולת לאתר מידע הנחוץ להם, בתוך ים המידע . ללמד אותם להעריך מידע, שסמכות מקורותיו הולכת ומטשטשת. הם צריכים לדעת למיין את המידע, לארגנו בצורה מושכלת, לעבד אותו, ליצור ממנו ידע חדש ולהציגו בדרך בהירה ומשכנעת.
תהליכים מידעניים אילו אין בהם חדש הם אינם תולדה של טכנולוגיות התקשוב. אולם חשיבותם הולכת וגוברת הודות לארבעה מאפיינים של טכנולוגיות המידע והתקשורת.
כמות המידע - התפתחות רשת התקשורת הדיגיטלית והתרחבותה העצומה של תשתיות לאגירת מידע הביאו לגידול אדיר, מהיר ובלתי פוסק בכמויות המידע המופץ בעולם באמצעים שונים. תשתיות התקשורת הדיגטלית מאפשרות כיום לכל אחד לאתר מידע משלו ולשלוח אותו מיד לכל קצוות תבל.

זמינות המידע - מנועי החיפוש למניהם הפכו,למהירים, נוחים וקלים לשימוש הם מאפשרים לגולש לסרוק כמויות אדירות של מידע במהירות רבה ולהגיע למידע בכל עת, מכל מקום מבלי לקום מהכיסא.

העדר מערכת בקרה וסינון - המידע, מאגריו וערוצי העברתו פתוחים ופרוצים לכל. מי שרוצה יכול להכניס מידע ולהפיצו ברשת. אין מי שמנהל את המידע ברשת, אין מי שבוחן ומבקר ממיין או מדרג. מכאן שהמידע אומנם עשיר ומגוון אך לעיתים אינו מדוייק, או אמין ולעיתים פוגע ומזיק.

מיגוון אפשרויות יצוג המידע- המידע מוצג באמצעים ויזואליים וקוליים עשירים ומגוונים.

אין לי ספק שחינוך המכוון להכשיר את התלמידים להפעיל תהליכים מידעניים צריך להתחיל בגיל צעיר.

בתהליך זה הלומד אקטיבי, הוא מתמודד עם שאלות ודילמות שאין להם תשובה מן המוכן ולעיתים אין להם תשובות חד משמעיות. על התלמיד לפתח לעצמו אסטרטגיות נכונות שיובילו אותו לתשובות ראויות. לשם כך עליו לאתר מידע החסר לו, למיינו, לסננו, לארגן אותו, לערוך אותו, לעבדו. לאתר מידע נוסף, לעמת אותו עם ידע קודם, להעריכו באופן ביקורתי, להסיק מסקנות וכך להמשיך עד למציאת פתרון יצירתי מבוסס ומנומק.

על מנת שיוכל הלומד לבצע תהליכים מידעניים אילו, אנו מוריו, צריכים לציידו במיגוון מיומנויות. לפתח בו כישורי חשיבה מסדר גבוה, כמו הערכה בקורתית וניתוח מושכל, שאילת שאלות וניסוח דילמות, חיפוש פתרונות יצרתיים ויכולת לפעול באופן אוטונומי, כדי למצוא תשובות מבוססות.

ללא ספק, משימות לגמרי לא פשוטות!!!

על המורה למלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים. שיניעו את תלמידיו לשאול שאלות ולחפש להן תשובות.
עליו לעודדם לחשוב בעצמם, להעריך, לשקול ולקבל החלטות. להגיע למסקנות ולגבש דרך להציג את הידע החדש בצורה משכנעת.