זיכרון ולמידה

במסגרת החשיפה לתאוריות למידה שונות, עסקתי השבוע בנושא מרתק ביותר... הזיכרון. זהו נושא שאני מוצאת בו עניין רב. לכן מוקדש לו הפוסט הנוכחי. במסגרתו ארצה לבחון מה קורה ללומד בתהליך למידה? כמה אנחנו זוכרים? איך מתבצעת פעולת הזכירה ??? כיצד ניתן לשכללה??
אפתח פוסט זה במעט מידע מקדים.

מערכת עיבוד המידע כוללת שלושה סוגים של זכרון: זיכרון חישתי (סנסורי) זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.

כל מידע שאנו חשופים אליו נקלט ע"י חושינו ומשם הוא נכנס לזיכרון החישתי שמשמר אותו לזמן קצר ביותר. ליתר דיוק לחצי שנייה בערך, וזאת כדי שנוכל להפנות קשב לגרויים הרלוונטים לנו ולנפות את היתר. תהלכי הקשב מסננים רק חלק קטן מהגרויים, שהיינו חשופים אליהם. מרבית הגירויים, שאינם רלוונטים לנו נפלטים ממערכת עיבוד המידע. הגירויים הרלוונטים עוברים עיבוד ראשוני ונכנסים למערכת הזיכרון לטווח קצר.

האם ידעתם שמערכת הזיכרון לטווח קצר משמרת בין 5-9 פריטים לחצי דקה? רק חלק מהגירויים אלה שעוברים עיבוד מעמיק יותר עוברים למערכת לטווח ארוך. השאר נפלטים ממנו. בזכרון לטווח ארוך מאוחסנת משמעותו העיקרית של האירוע ולא פרטיו המדויקים וזאת בניגוד לזיכרון לטווח קצר, המאחסן מעט מידע אך במדוייק.
לסיכום רק חלק קטן מהמידע שהיינו חשופים אליו מגיע לזיכרון לטווח ארוך - וזהו אותו מידע שיש לו רלבנטיות ומשמעות עבורנו. ידיעת עובדות אילו ע"י המורים חשובה ביותר. כי יש בהן כדי ליעל את תהליך הלמידה.
מה קורה בתהליך למידה? לשם הבהרה אדגים את פעולתה של מערכת הזיכרון על שלושת מאגריה. בכיתה, המורה שואלת שאלה אשר נקלטת ע"י חוש השמיעה ונכנסת לזיכרון החישתי. שם נשארות למשך זמן קצר ביותר המילים המדויקות שהמורה הגתה. הקשב של התלמיד מופנה אליהן והוא מעבד אותן עיבוד ראשוני המאפשר למילים להיכנס לזיכרון לטווח קצר.חשוב לכל מורה לדעת, כי אם בשלב זה תוסח דעתו של התלמיד הוא לא יעבד את המילים באופן משמעותי-הן יעלמו ממערכת הזיכרון והתלמיד לא ידע כלל, מה נשאל. יתכן שהוא יזכור מילה אחת או שתיים. בואו נניח לצורך הבנת המשך התהליך המאפשר למידה וזכירה, שהתלמיד מצליח להתעלם מגירויים מפריעים ולמקד את הקשב שלו בשאלת המורה. הוא מנסה להבין אותה באמצעות הידע שיש לו בשפה העברית והידע שיש לו בנושא עליו נשאל. כתוצאה מכך השאלה מקבלת משמעות והיא עצמה נכנסת לזיכרון לטווח ארוך. רק כעת כשהשאלה הובנה והיא מאוחסנת בזיכרון לטווח ארוך, התלמיד יכול להפסיק להפנות אליה את הקשב ולחשוב על התשובה. הוא שולף מ"מגירות" הזיכרון לטווח ארוך ידע רלוונטי. כמובן שלכאן נכנסים תהליכי חשיבה בהן מופעלות אסטרטגיות חשיבה שונות שגם הן אגורות בזיכרון לטווח ארוך. לבסוף מופעלים תהליכי קבלת החלטה ביחס לתשובה המתאימה. בשלב זה התלמיד מנסח במוחו את המילים שיבטאו את הרעיון שהגה. המשפט שהוא מתכנן עובר לזיכרון לטווח קצר, כי כעת יש חשיבות למילים המדויקות של המסר ולא רק למשמעותו. זכירת המילים המדויקות המרכיבות את המשפט הכרחית כדי שהתלמיד יוכל לדעת מה הוא כבר אמר ומה נותר לו עוד לומר. כך לגבי שאר המשפטים. בהמשך, המשפט שכבר הגה נעלם מהזיכרון לטווח קצר כדי לפנות מקום למשפט חדש, אולם הוא לא נעלם לגמרי ממערכת הזיכרון. הוא נכנס לזיכרון לטווח ארוך ע"י הצפנה ובהמשך התלמיד יזכור את הרעיון שהביע אך לא את המילים המדוייקות שביטא. כולנו יודעים שכאשר משננים חומר מבלי להבינו הוא נשכח במהרה. אך כאשר מתאמצים לרדת לעומקו ולהבינו זוכרים אותו טוב יותר. ככל שחומר נקלט בייצוגים שונים (חזותי, שמעתי, ארטיקולרי וכו') ככל שההצפנה נעשתה באמצעות יצוגים רבים יותר ומתקשר לאסוציאציות רבות יותר - זוכרים טוב יותר.לכן כדי שלמידה תיהיה יעילה יש להפעיל את התלמיד, להובילו, לכוונו ולהדריכו על מנת שיגיע למסקנות ולתובנות לאחר גילוי וחקירה. יש להרבות בפנייה אל חושים רבים ככל האפשר. ובכך אני מתחברת שוב לטכנולוגיה המאפשרת לפנות לייצוגים רבים, התורמים לתהליך ההבנה וכתוצאה מכך גם לזכירה טובה יותר.
המחשה של תהליך הזכירה

איך נשפר זיכרון? ע"י קטלוג לקטגוריות, בניית רצף של סמנים. יצירת מארג של אסוציאציות וקשרים המחבר בין הידע הישן לחדש. כל אילו אמורים לעזור ללומד, לשלוף מהזיכרון לטווח ארוך את החומר המאוחסן בו.
אני סבורה שעל כל מורה לדעת איך פועל הזכרון, וכיצד מתרחשת למידה. כי אי אפשר להפריד בין למידה לזכירה -ללא זכירה לא תתבצע למידה. תאוריות למידה רבות ושונות נבנו במשך השנים, היו שהדגישו את מרכזיות המורה בתהליך(אוזובל), היו שהדגישו את מרכזיות הגילוי העצמי של התלמיד(ברונר)כשהמורה רק מסייע. אך מכולם עולה חשיבותו ומרכזיותו של תהליך ההבנה כי ללא הבנה לא תתקיים זכירה ולצערי לא תתקיים למידה.