לומדים פונקציות בעזרת הטלפון הסלולרי.

בשיעור של ד"ר חגית מישר- טל "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: הבטים בינלאומיים"

נזרקה לחלל האויר אמירה, שבמקומות דלי אמצעים יוכל הטלפון הסלולרי להחליף את המחשב, בתהליכי הוראה ולמידה. וזאת בשל מספר סיבות: הוא זמין, רוב התשתיות קיימות בעולם, והוא זול יותר ממחשב. המשכתי להרהר באמירה זו והשתעשעתי ברעיון, שפערים דגיטליים רבים יוכלו להצטמצם בזכות אותו מכשיר פלאים.

והנה ניתקלתי בכותרת מרתקת: "לומדים מתמטיקה בסלולרי" כמורה למתמטיקה מיד הסתקרנתי...

הטלפון הסלולרי, שנחשב בעיני אנשי חינוך רבים למפגע, משמש אמצעי הוראה מהמעלה הראשונה? היתכן??? מסתבר שכן!!!

מניסוי שנערך זו השנה השלישית בשתי חטיבות ביניים- אחת בנצרת שנקריאת "נזירות המושיע" והשניה "מועאוויה" שבכפר מועאוויה בוואדי ערה.

הניסוי התאפשר הודות ליישומים של סביבת למידה סלולרית שפותחו במכון לחקר אלטרנטיבות בחינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

בשנה הראשונה לניסוי נבחרו בכל בית ספר כ-20 תלמידי כיתות ט' בעלי טלפונים סלולריים מדור 3, שאליהם אפשר להוריד את האפליקציות הנחוצות לניסוי. התלמידים לא נבחרו על בסיס יכולתם המתמטית. בשנה השנייה השתתפה בניסוי כיתה ט' אחת שלמה מכל בית ספר והשימוש בטלפונים הסלולריים נעשה במסגרת השיעורים הרגילים, בתוך הכיתה ומחוצה לה. "הרעיון" מסביר ד"ר וגיה דאהר מפעיל הניסוי, היה להמחיש לתלמידים את מושג הפונקציה באמצעות מניפולציה על גרף. לדעתו התגלית החשובה ביותר של הניסוי היא שהטלפון הסלולרי הוא אמצעי הוראה רב השפעה דווקא מחוץ לכותלי כיתה:"הוא מאפשר לתלמידים ללמוד מתמטיקה תוך כדי מילוי מטלות יום יומיות. כאשר הם יוצאים החוצה, מגדירים תופעות ומציגים אותן באמצעות צג הטלפון, הם מבינים למה צריכים את המתמטיקה, ולמה הם צריכים ללמוד אותה".

הראיה להצלחת הניסוי היא שבכל בית ספר שהשתתף בו, מעוניינים המנהלים והמורים להמשיך להפעילו גם השנה הבאה.

לדעת המורים והמנהלים, נוצרה חווית למידה חיובית, ניתן להפוך בעזרתו את המתמטיקה מדבר אבסטרקטי לדבר מוחשי. נוצרה תקשורת יעילה בין המורה לתלמיד, נושא חשוב בתהליכי למידה. התלמיד פעל כחוקר. האווירה בכיתה היתה נינוחה יותר. התלמידים עסקו בתופעות מהחיים ונתנו להן ייצוג ויזואלי, לדוגמה הם עקבו אחר תנועת מכוניות בכביש ותארו אותה בגרף. גם תלמיד שלא נכח בשיעור יכול היה להשתתף. התלמידים חוו למידה שונה.

העבודה בסביבת הסלולרי יכולה לפתח חשיבה יצירתית וחקירה אותנטית של המתמטיקה. אל לנו לשכוח עובדה חשובה, הכל תלוי במוטיבציה ובהכשרה של המורה. כי הוא נדרש להרבה מאוד השקעה בהכנת חומרי הלמידה כדי שיתאימו לפדגוגיה החדשה.

אני אמשיך לעקוב אחרי ניסוי זהו. כולי תקווה, שתבדק גם הסוגיה - איך למידה בעזרת סלולרי משפיעה על חשיבת התלמידים והישגיהם הלימודיים?

תוצאות מספקות בניסוי זה יחשפו את המורים והתלמידים לכלי טכנולוגי נוסף זמין ונוח לשרות ההוראה.

טכנולוגיה בשרות ההוראה - זוהי חובתינו!!!

הסרטון הבא ימחיש בפניכם את הצורך בשינוי דרכי הוראה.

לחצו על הסרטון וצפו בו בהנאה.


"האם שאלתם את עצמכם מדוע תלמידים אינם אוהבים את בית הספר? נכון הם אוהבים את המפגשים החברתיים את ההפסקות... אך לא את השיעורים.

אני כמורה מרבה לשאול את עצמי למה???

התשובות שלי לכך רבות, אתייחס לחלק מזערי מהן.

• הנושאים הנלמדים אינם מעניינים אותם.


• דרך ההוראה משעממת.


• בתהליך ההוראה התלמיד פסיבי, לא מעורב, הוא לא נדרש להפעיל את המוח ולבצע חשיבה.

חבל!!! כי אפשר גם אחרת!!!

בפוסט זה אנסה לטעון כי שינוי בדרך ההוראה והפיכתה למעניינת יותר, מאתגרת ופעילה, תיצור מוטיבציה ועניין אצל תלמידינו. עלינו לזכור שילדים מטבעם סקרניים. חובה עלינו כמורים ליצור אצלם אתגר ומעורבות, שהם כה חיוניים ללמידה ובכך לפתח את כישוריהם. הילדים גדלים בעולם טכנולוגי, מחוברים לרשת, חשופים למידע עשיר ומגוון. אם לא נשכיל לשלב עולם זה בתהליכי למידה נהפוך לבלתי רלוונטיים.

נכון להיום, בית הספר עדיין מלמד בשיטות ישנות של שינון, חזרה, שעורים פרונטליים, המורה הוא מקור הידע, הלמידה מסתיימת בהשמע הצלצול. זה פשוט לא מתאים יותר.

שימוש בטכנולוגיה, מחשבים, לוח חכם, יישומי ווב2, יצרו את חיבור עם העולם הכל כך מוכר לילד. תיכנון שעורים שיש בהם שילוב של הדמיות וסרטונים יצרו גירוי, הנאה ותחושת מעורבות אצל הלומדים. צפיה בצבעים, שמיעת הקולות, יעשירו את חווית הלמידה ויספקו ללומד גירוי אינטלקטואלי. למידה מסוג זה תיצור אינטראקציה בין הלומד לתוכן ובין הלומד ללומדים אחרים. תאפשר חקר הנושא לעומק. תפתח דלת למעבדות שונות בארץ ובעולם, תחשוף את הלומד למורים אחרים במקומות שונים, לניסויים אחרים. תהדק שיתוף פעולה בין לומדים שונים ותיצור הפרייה והעשרה של כל המשתתפים בתהליך הלמידה.

האם אפשר אחרת היום??? בודאי שלא!!!

לא יתכן להכין תלמיד לתפקד בעולם המחר בעזרת כלים של האתמול.

"המוח והבית "

במסגרת שיעורי הפסיכולוגיה הכל כך מעניינים של ד"ר מסאלחה שאפיק עסקנו בשאלת יחסי הגומלין בין התורשה לסביבה והשפעתן על יכולות הלמידה של הילד. אין לי ספק, לאור ניסיוני העשיר בעבודה עם ילדים, שילד שנולד אם גנטיקה פחות טובה וגדל במשפחה תומכת, מסייעת, מאפשרת, היוצרת גרויים אינטלקטואליים ותרבותיים יוכל להתקדם ולהגיע להישגים גבוהים ומרשימים.

אך מה קורה בקרב ילד הגדל במשפחה בעלות מעמד סוציאו אקונומי נמוך?
(מעמד סוציאו אקונומי מוגדר על פי הכנסה, משלוח יד, השכלה)
כאשת חינוך, המגלה עניין רב בקשר שבין מצב סוציאו- אקונומי שילדים גדלים בו ובהשפעתו על תפקודם הלימודי, קראתי מחקר אורך שמאוד עניין אותי. את המחקר יזמה פסיכולוגית אמריקאית בשם אמי וורנר והוא המקיף ביותר שתועד במהלך המאה ה-20 .

המחקר בדק 698 ילדים שנולדו באי קאוי ב-1955 והתפרש על פני 40 שנה. הוא כלל נתונים דמוגרפיים וסוציאו אקונומיים על משפחות, מפגש עם ההורים בזמן ההריון, ראיונות עם אנשי מקצוע שליוו את המשפחות ומפגשים עם הילדים בהיותם בגיל הגן, גיל בי"ס, לאחר סיום לימודיהם, בגיל 32 ו-40.

כשליש מהמשתפים במחקר נולדו וגדלו במשפחות ממעמד סוציאו אקונומי נמוך-בתנאים של עוני והעדר הורות יציבה. שני שלישים מהילדים בקבוצה זו, פיתחו ליקויי למידה או הפרעות התנהגות עד גיל 10 וסבלו מהפרעת נפש או היתקלות עם החוק עד גיל 18. כשהגיעו לבגרות הצליחו רובם לנהל חיי משפחה ולהתפרנס, אולם שיעורי התמותה והאבטלה בקרבם היה גבוה ביחס לשאר המשתתפים במחקר.

הממצאים על יכולות אקדמיות נמוכות מתיישבים עם ממצאים אחרים המראים שילדים שגדלו במשפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך מצליחים פחות בלימודים לעומת בני גילם ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני וגבוה. כלומר קיים קשר בין מעמד סוציאו-אוקונומי ובין יכולת למידה אקדמית. ועל קשר זה ארצה להרחיב את הדיבור.

חשוב לזכור, שילדים ומתבגרים טרם פיתחו מעמד סוציאו-אקונומי משל עצמם, מעמדם נקבע באמצעות מעמד ההורים שלהם. מעמד ההורים עלול להשפיע על התפתחותם - על תפקוד המוח שלהם, ועל יכולותיהם בעתיד.ילדים הגדלים במשפחות דלות אמצעים נחשפים פחות לגרויים קוגנטיביים בסביבתם, כגון חומרי יצירה ולמידה, פחות לחוויות תרבות מעשירות כגון ביקור במוזיאונים או תאטראות. ההורים פחות מקריאים להם ספרים ומנהלים עימם שיחות מעשירות.

מכאן נובע, שדחק כלכלי ועושר סביבתי ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות מוחית. אך חשוב לזכור, לאור ממצאים, שהשפעתן הפיכה. כלומר חוויה סביבתית מתקנת יכולה להפוך את ההשפעה של אירועי חיים מזיקים בגיל צעיר. (Francis et al.,2002)

כדי לבדוק את היותו של נתון זה הפיך, דאגו וורנר ועמיתיה להעביר את הילדים והוריהם תוכנית התערבות. שסייעה רבות לקידום יכולות קוגנטיביות יכולות ניהוליות, ויכולות שפתיות. התוצאה המעניינת היתה, ששליש מילדי המעמד הסוציאו אקונומי הנמוך גדלו להיות מבוגרים יצרניים ובעלי בטחון. עובדה מעודדת ביותר!!!

הם לא סבלו מלקויות למידה או בעיות התנהגות, הצליחו בלימודים ובגיל 40 היו בעלי פרנסה ומשפחה.(Wernr,2005)

לאור כל האמור לעיל, הממצאים הקושרים בין מעמד סוציו-אקונומי ליכולות אקדמיות מדגישים שגם הסביבה החברתית והכלכלית המקיפה את הפרט קובעת את תיפקודו, ולא רק התכנית הגנטית שירש מהוריו. על כן האחריות לפיתוחו נתונה במידה מסויימת גם בידי הוריו וגם בידי החברה. כחברה אנו מחויבים להמשיך ולאפשר לכל ילד, ללא תלות ברקע הסוציאו אקונומי שממנו הגיע, להשיג את החינוך הטוב ביותר. גם אם זה כולל תוכניות התערבות רחבות היקף. כי רק כך נוכל להביא לעצירת מעגל העוני והשפעותיו ההרסניות על החברה בה אנו חיים.