מחשבים בכיתה... אך היכן המורה?

בשני העשורים האחרונים נעשו רפורמות רבות התחום התיקשוב בחינוך ובצדק, כי טכנולוגיות המידע והתקשורת שינוי את פני החברה ותרבותה. בית הספר שעיקר תפקידו להכין את הלומדים להשתלב ולחיות כראוי בעולם עתיר טכנולוגיות מידע ותקשורת , צריך להתאים את מטרותיו והתנהלותו לעולם זה.
מדוע הרפורמות הרבות בתחום התיקשוב אינן מצליחות לגשר על הפער בין מערכות החינוך לבין המבנה והתרבות של החברות שבתוכן הן פועלות?

פוסט זה, שהושפע מאוד ממאמרו של ד"ר עוזי מלמד (המנהל האקדמי של התוכנית הלאומית לתקשוב בחינוך).ופורסם בהד החינוך דצמבר 2010, יבחן מספר חסמים עיקריים העומדים בפני המורה המבקש לשלב תיקשוב בהוראתו. אחד החסמים לדעתו של ד"ר מלמד ואני מסכימה עימו, הוא העדר שליטה בטכנולוגיות תקשוב מתקדמות - כדי לשלב את כלי התיקשוב בהוראה ובלמידה שליטת המורה בכלים אילו חייבת להיות רחבה הרבה יותר מאשר שימוש במעבד תמלילים ובגליון האלקטרוני. כדי להפעיל למידה שיתופית על המורה להכיר כלים לשיתוף מידע ומסמכים ולדעת לנהל קבוצות ברשתות חברתיות. כדי לפתח חשיבה אנליטית עליו להכיר תוכנות של מיפוי מושגים ומפות חשיבה. כדי להנחות את תלמידיו בתהליכים של למידה אוטונומית עליו להכיר מערכות לניהול למידה. כדי להדריך את תלמידיו בלמידת חקר עליו להכיר כלי חיפוש מתקדמים, כילים לארגון ולעיבוד מידע. משחקים אסטרטגיים, עולמות וירטואלים. רוב כלי התקשוב המתפתחים לא נוצרו לצרכים חינוכיים אבל דווקא בהם טמון פוטנציאל חינוכי אדיר. מעט הכילים המתוקשבים שנועדו לחינוך כמו מצגות, לוח אינטראקטיבי, עצמי למידה וההוראה מרחוק, מקבעים למעשה את דרכי ההוראה הפרונטלית המבוססת על העברה חד סיטרית של מידע מובנה ומאורגן מראש ממקור חיצוני(לרוב המורה) לתלמידים. לעומת זאת מנועי חיפוש משוכללים,ספק תוכן מוזמן(RSS) ויקי, רשתות חברתיות, משחקים, עולמות וירטואליים, כל אלו יכולים לשמש ללמידה אוטונומית, ללמידה שיתופית, ללמידת חקר, להתנסויות חווייתיות, לפתרון דילמות ולאסטרטגיות הוראה אחרות, שמשנות את פני ההוראה ומפתחות בתלמיד כישורי חשיבה, המצאה, יוזמה, קריאה בקורתית, שיתוף, הצגת טיעונים מבוססים החורגים הרבה מעבר ליכולת השינון. הדרכים לשלב בתהליכים חינוכיים את כלי התקשוב שלא נוצרו לצרכים חינוכיים אינן מובנות מאליהן. מורים צריכים בראש ובראשונה להכירם ולדעת את מגבלותיהם. עליהם לדעת מודלים, או לפתח בעצמם מודלים לשילובם של כילים אילו בתהליכי הלמידה בזמן הנכון, במינון הנכון ובדרכים נכונות.
חסם נוסף הוא מטרות חינוכיות חדשות - בעולם שבו הידע זמין לכול, מטרת החינוך חייבת לחרוג מהספקת גופי ידע לתלמידים ולכלול יעדים חדשים. כיום יש לסייע לתלמידים להשיג בכוחות עצמם מידע רלוונטי, כדי לפתור בעיה מטרידה. הם צריכים ללמוד לבקר את המידע, לארגן אותו, להסיק מסקנות ,להציגן בצורה ברורה, מבוססת ומשכנעת. עליהם לדעת לעבוד בצוות, הם זקוקים למיומנויות חשיבה. האם מורים מסוגלים לתרגם את מיומנויות המאה ה-21 לשיטות הוראה חדשות הנחוצות?
כדי שמורים יאמצו פדגוגיות אלו עליהם להבין את מיומנויות המאה ה-21, ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן. לצערנו, רוב המורים אינם נחשפים למודלים אילו. גם סטודנטים להוראה באוניברסיטאות ובמכללות אינם מתנסים בפדגוגיה מתאימה לכך. רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה"...הוראתם פרונטלית לעיתים בשילוב מצגת והתלמידים קשובים למוצא פיהם. לכן, מהיכן ילמדו הסטודנטים משהו אחר?..
חסם אחר- מדיניות ומציאות-איך מתמודדים עם פער הקיים בין קווי המדיניות והיעדים הכללים של החינוך לבין יעדי התקשוב? היעד השולט במדיניות החינוך הוא שיפור השגים לימודיים ולא בזה כוחו של המחשב. מורה אינו יכול לעורר סקרנות אצל תלמידים במה שנוגע לעולמם כשהוא חייב להצמד לתוכנית לימודים חצובה בסלע. מורה כמעט לא יכול לעסוק בתכנים רלוונטים למציאות משתנה כאשר התכנים שעליו ללמד קבועים מראש וקשוחים. המורה לא ימצא זמן לעסוק בדילמות אם בסופו של דבר תלמידיו נבחנים על כמות המידע שצברו בנושא מוכתב מראש.

לסיכום, מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב נדרשים למאמץ לא מבוטל. עליהם להשקיע זמן רב בלימוד בלתי פוסק של טכנולוגיות תקשוב המתחדשות תדיר. כלומר להיות מעודכנים בחידושים הטכנולוגיים. הם צריכים לדעת, להבין ולהפנים את היעדים החדשים של החינוך במאה ה- 21. הם צריכים להכיר ולפעמים לפתח בעצמם, אסטרטגיות הוראה חדשות. להכיר את סביבות הלמידה הקיימות על מעלותיהן וחסרונותיהן.לפתח סביבות למידה חדשות המתאימות לצרכיהן. עליהם להשקיע משאבים אדירים של זמן, מחשבה,עבודת צוות כדי להכין את החומרים הדידקטיים הנחוצים. האם בתנאים הנוכחיים אפשר לעמוד בכך???

נקודה חשובה נוספת היא, כשהמחשב משמש כלי לפעילות לימודית משמעותית, התקשורת בין השותפים בתהליך הלמידה צריכה להיות מהירה ומידית. המורה צריך להיות מעורב בדיונים המתנהלים ברשת. עליו להיות זמין להשיב לשאלות התלמידים, לוודא שהאתר הלימודי יהיה פעיל ועשיר, להכין דלמות רלוונטיות, בעיות שיהוו כוח מניע ללמידה עצמית ושיתופית. כל זה דורש כמובן שעות של השקעה מחוץ לשעות עבודתו. שעות ,שכיום אינן מתוגמלות כלל!!!
אני חוזרת ומדגישה תפקידו של המורה במהפכה זו קריטי. רק באמצעות חריצותו, נחישותו, פתיחותו לחידושים ונכונותו להשקיע זמן ומשאבים, נוכל לעבור את המהפכה בהצלחה.לכן יש להשקיע במורים ולא לצאת מתוך הנחה שגויה, שהוא יעשה זאת בעצמו, ללא תגמול מתאים ועל חשבון זמנו הפרטי.

הפייסבוק

עד כמה הפייסבוק מסוכן?

אני כותבת פוסט זה בעקבות התאבדותו של נער צעיר כתוצאה מחרם, השפלות והתעללויות של בני כיתתו כלפיו, בפייסבוק ובעקבות אונס של נערה צעירה ע"י בת 12 ע"י חבורת צעירים ובגיר אותם הכירה באמצעות הפייסבוק. נכון לרשת חברתית כוח רב, התפוצה שלה אדירה, הדברים נכתבים על הקיר ומשמשים תיעוד רשום שאי אפשר לברוח ממנו.

אבל אין צורך להאשים בכך את הרשת החברתית, לא היא גרמה לתופעה. היא אולי עודדה פעם נוספת את הציבור הרחב, הורים, מחנכים וילדים לשוחח ולדון בנושא.ולהעלות אותו למודעות. שהרי חרם, התעללות והשפלה קימים גם בין ילדים בעולם המציאותי. לעיתים, בעולם המציאותי קל למורים להורים, או לכל מבוגר אחראי לגלות זאת, לטפל, לעזור ,לשוחח, להעניש. אך גם בעולם המציאותי, יתכן שהתנהגויות אילו נעשות בסתר בקשר של שתיקה שגם אותם קשה לגלות. אני מסכימה שברשת חברתית קל יותר להעצים את התופעה והיא עלולה לגדול ולהתפוח לממדים מפלצתיים וזוהי הסכנה. לכן אין לי ספק בכך, שעל ההורים בראש ובראשונה לפתח החל מגיל צעיר מערכת אימון ופתיחות עם ילדיהם שתאפשר תקשורת אמיתית וגלויה על דברים כואבים. אנחנו יודעים שבגיל ההתבגרות כוחה של קבוצת השווים חזק יותר מהשפעת ההורים ושם בדיוק הסכנה. לכן על ההורים למצוא דרכים יצירתיות כדי לדעת מה עובר על ילדיהם, מה הם עושים ברשת, אם מי הם משוחחים. כל הורה מחוייב ללמד את ילדיו על סכנותיה של הרשת. להלן מספר סרטונים בנושא
http://www.safe.org.il/content/view/92/62

עלינו לזכור שיחסית הפייסבוק היא תופעה חדשה בעולמנו ואנו צריכים ללמוד להתמודד איתה עם סכנותיה ועם נפלאותיה וכפי שמחנכים ומלמדים ילדים איך לחצות כביש בבטחה, איך להתנהג בנושאים אחרים -גם נושא זה מחייב לימוד.