בלוג לימודי המלווה את לימודיי לתואר שני במגמת "תקשוב ולמידה" בו יתועדו תהליכים, מחשבות, הרהורים, הקשורים בלמידה זו ותרומתם להעשרת עבודתי המקצועית כמורה וכמדריכה.

יום רביעי, 2 בפברואר 2011

סוף הוא תמיד התחלה...

בחרתי לפתוח את פוסט הסיכום דווקא במילות הסיום של הפוסט הראשון שכתבתי. אותן אני מצטטת:"המחשבה על הבלוג מעסיקה אותי מאוד, מעוררת בי המון שאלות, תהיות והתלבטויות... יש לי תחושה שאני יוצאת למסע ארוך...ואכן יצאתי למסע ארוך, מעניין, מרתק ומסקרן. מסע לתוך עולמי המקצועי לעולם החשיבה והדיבור הפנימי.
היום לאחר תשעה חודשים של התנסות במסע זה, אני שמחה ביותר על הבמה שניתנה לי להביע את מחשבותיי, להתלבט בכתב, לספר על התנסויותיי המקצועיות, לארגן את חוויותיי ולומר את מה שאני מאמינה בו. זה נהדר שיש לי כתובת מוגדרת לכך ומקום קבוע. מקום וכתובת בו מתועדים הדברים. אליהם אוכל תמיד לחזור, לעיין, לקרוא, להתרשם ואולי אף לשנות. כי החשיבה היא תהליך דינמי ומתפתח כל הזמן. נוכחתי שהעלאת מחשבות, פעילויות ועשיות לכתב עוזרת לי למקד ולארגן את הדברים. יתרה מזו, היא תורמת לביצוע מטה קוגניציה על התהליכים והתכנים שבחרתי להביע. ומאלצת אותי להיות יצירתית.
מעניין, שדווקא הפומביות ממנה נרתעתי בתחילה, היא אשר שמשה מנוף להתיעלותי הכתיבתית, ולהשבחת הכתיבה.היא חייבה בדיקת הניסוח, חיפוש מתמיד אחר חומרי כתיבה מעניינים ושיטוט אינסופי באינטרנט כדי למצוא סרטונים בנושאים נבחרים. אני נזכרת בהתרגשות שליוותה אותי בפעם הראשונה לה זכיתי לתגובה של משהו מבחוץ, עניתי מיד, חזרתי ופתחתי את הבלוג מספר פעמים ביום כדי לבדוק אם קבלתי מענה נוסף להמשך הדיאלוג שנוצר...אני חושבת שרק אז קלטתי את עוצמתו של הכלי.
חשיבות תגובות הקוראים והמבקרים בבלוג ותחושותיי לגביהן - חיכיתי בצפייה רבה למשוב, להתיחסות, לתגובה. הרי לשם כך הדברים נכתבו...כל תגובה והתיחסות באשר היא, שמחה אותי מאוד... אהבתי לקרוא על היבטים נוספים ולהגיב לקוראיי. עד כדי כך שאפילו נושא זה שימש לי חומר לפוסט הנושא את השם: "חשיבותו של משוב". התגובות המעניינות, יצרו אינטראקציה מעמיקה יותר עם נושאי הכתיבה. והוכיחו שוב ושוב עד כמה הכלי מאפשר שיח עמיתים מקצועי שיכול לקדם את הכותב ואת המגיב.
ובאשר לנושאי הכתיבה ולחשש שהבעתי כי לא יהיו לי נושאים לכתיבה שבועית - גם בכך התבדתי, נושאי כתיבה ורעיונות היו לי בשפע, הנושאים כולם תועלו לגיבוש זהותי המקצועית ולתאור עשיות מקצועיות בתחום התיקשוב. מידי שבוע מצאתי עצמי אוגרת רעיונות חדשים לכתיבת הפוסט הבא. מקפידה להביע את דעותיי ולהציגן במשלב לשוני היאה לכתיבה פומבית.
האפשרות לכתוב פוסט בשלבים, לשומרו כטיוטה כך שניתן יהיה להסתירו באופן זמני, עד להשלמתו. תרמה להשבחת התהליך.
באשר לשאלה האם אשלב בלוג בעשייה החינוכית שלי? אין לי ספק שכן. כבר במהלך ההתנסות שלי ערכתי ניסיון לשלב בלוג למידה בנושא "איכות הסביבה" (באחד הפוסטים שלי תעדתי את העשייה ואת רשמיי התלמידים שנטלו בכך חלק) לאור הצלחת השילוב אעשה זאת שנית.
לסיכום אומר, שלעולם לא אוכל לדעת כיצד ארגיש עד שלא אתנסה ואחווה בעצמי. לכן לאחר התנסות ממושכת אני חשה, שההתבטאות בבלוג, קידמה אותי מקצועית ואיפשרה לי להפעיל חשיבה על חשיבה שאולי לא הייתי מגיעה אליה לולא התנסות מרתקת ומעניינת זו.
לא אוכל לסיים ללא מילות תודה, בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברתיי דורית ולאה עמיתותיי המלוות על התמיכה והעזרה, על התגובות וההתייחסות. ולחנה שותפתי לעשייה לחשיבה ולהתלבטויות.
תודה ענקית מיוחדת במינה לד"ר גילה קורץ על ההכוונה הבונה בתהליך היצירה, האמונה, העידוד והמילים החמות לאורך כל הדרך.