ובכן מהו אותו פער דיגיטלי?
פער שהולך ומתעצם בין "העולם המערבי" לבין "העולם השלישי" שרוב מדינות אפריקה נמנות עליו. פער בין אוכלוסיות שיש להן גישה לטכנולוגיות דיגטליות והן משתמשות בהן באופן קבוע לבין אוכלוסיות שאין להן גישה ואין להם מיומנות דיגיטלית.
המאמר חושף את העובדה המדאיגה, שאזורים רבים ביבשת זו אינם מחוברים לאמצעי תקשורת כל שהם. יתרה מזו, גם במקומות שבהם קיים חיבור לאמצעי תקשורת, אספקת החשמל הדרושה אינה סדירה, המחשבים והטלוויזיות מיושנים ואיטיים, מערכת הטלפונים אינה עומדת בעומס. תושבים רבים במדינות אילו אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור השימוש בטכנולוגיות התקשורת שכן עלויות השימוש גבוהות ביחס לשכרן הממוצע. השפה מהווה מחסום, רבים אינם יודעים קרוא וכתוב ומבין אילו שיודעים, רבים שולטים רק בשפה המקומית בעוד שהשימוש באינטרנט דורש ידיעת שפות בינלאומיות ובראשן אנגלית. התוצאה העגומה היא שחלק גדול מאוכלוסיית העולם מודר באופן שיטתי מהרשת ויתרונותיה.
המהפכה הטכנולוגית בתחומי התחבורה והתקשורת מאיצה תהליכי פיתוח בעולם (אנטרנט ,טלפון, טלויזיה) היא מאפשרת העברה מהירה של הון, אנשים, מידע, רעיונות והופכת את העולם ל"כפר גלובלי". האומנם, כל העולם שותף לקידמה?
אין לי ספק שחיבור לאמצעי תקשורת מודרניים הוא כרטיס הכניסה לעולם של המאה ה-21 לאותו "כפר גלובלי" כפי שאוהבים לכנות את העולם. ברור לי מעל לכל ספק, כי קיים קשר בין מידת הפיתוח של מדינה לבין מידת השימוש שעושים תושביה באמצעי תקשורת מודרניים. המידע הפך למשאב מרכזי בכלכלה המודרנית ועל כן חיבור לרשתות מידע הוא מהלך מרכזי בתהליכי פיתוח.
רשת האינטרנט מאפשרת לכל אדם המתחבר אליה מכל מקום בעולם גישה למאגרי ידע גדולים וחיבור מיידי אל אנשים, חברות וארגונים הממוקמים בכל רחבי העולם. אכן ידע הוא כוח.
לכן אם העולם לא ירתם לסייע למדינות אפריקה וידאג להוציאם ממעגל העוני, ע"י הפרטה, הקמת מרכזי תקשורת, חינוך, לימוד מיומנויות, השקעות עתק בתקשורת, במחשבים, בהשכלה. הפערים החברתיים, כלכליים והשכלתיים ילכו ויעצימו. כי הפער הדגטלי רק מאדיר ומעצים פערים אחרים כמו פערי השכלה, הקיימים בין תושבי מדינות העולם השלישי לבין העולם המערבי.
ולסיום, אני מעלה מספר שאלות מוסריות, שמעסיקות אותי מאוד.
- עד כמה מחוייבת ורוצה החברה המערבית להוציא את העולם השלישי ממעגל העוני והנבערות, או שזה מאוד נוח לה להשאירו שם?
- עד כמה מעוניינים המשקיעים המערביים באמת ובתמים בקידומם של תושבי אפריקה או רק, בהעשרת ההון האישי שלהם? לפי היגיון זה, הסיוע למדינות הללו יתקיים כל זמן שהמערב או המשקיעים הפרטיים יפיקו מכך תועלת כלכלית.
- עד כמה מעונינים המשטרים במדינות העולם השלישי לפתור את בעיותיהם של כלל התושבים או שהם מעונינים להשאיר את העם בנחשלותו כדי להעצים את הניצול והשליטה בו?
- האם ניתן בכלל לגשר על פערים אילו, או שהטכנולוגיה תעצים אותם יותר ויותר?
הסרטון הבא יאיר את הנושא מנקודת ראות נוספת. צפייה מהנה!!!
