כמורה המרבה במתן משימות מתוקשבות אני נתקלת לא אחת בכך, שתלמידי מבצעים קיצורי דרך ומשתמשים בנפלאות המחשב לצורך העתקה והדבקה מהאינטרנט ובכך מסיימים את עבודתם. האם לפעולה זו יש ערך לימודי עבור התלמידים? האם הם באמת למדו את הנושא, או רק כתבו עבודה כי נדרשו לכך... ועשו זאת כדי לצאת ידי חובה?
תגובתי הראשונית היתה - לא התרחש כאן כל תהליך לימודי. יתרה מזו, סרבתי בתוקף לקבל עבודות כאילו.
אני מודעת לכך שעבודות הן מטלות תובעניות של מיזוג מידע וכרוכות בשימוש באסטרטגיות כמו השוואה, הנגדה והכללה ויש ללמד תלמידים איך עושים זאת.
ובכן השאלה שהעסיקה אותי מאוד היתה איך הופכים פעולה טכנית פשוטה שאינה דורשת שום חשיבה אלא רק שליטה במיומנות פשוטה, לתהליך חשיבתי, יצירתי ובונה? איך הופכים אותו לתהליך לימודי?
כדי לענות על שאלה זו, אציג מעין תבנית בעלת מספר שלבים שבה אני נוהגת להשתמש עם תלמידיי.
שלב ראשון: הצגת בעיה בפני התלמידים ומתן הנחייה לחיפוש חומר באינטרנט העונה על הבעיה המוצגת.
שלב שני: העתקת משפטים כלשונם מהאינטרנט העונים על הבעיה שהוצגה.
שלב שלישי: הצגת הקטעים המועתקים תוך ציון מקורם, האתר ממנו נלקחו ונימוק- מדוע נבחר קטע זה דווקא.
שלב רביעי: בדיקת הקטעים ע"י עמיתים (בזוגות או במליאה) תוך שימת דגש על שני קריטריונים:
1. באיזו מידה הקטע שהוצג קשור למטלה?
2. מידת איכות הקטע- עד כמה הוא ברור? מעניין? מנומק?
שלב חמישי: (בצוותים או במליאה) יתרונות וחסרונות שיטת העתק והדבק.
ניתן להרחיב את התהליך ולבקש מהתלמידים לנקוט עמדה נוגדת לבחירתם הראשונית, להציג נימוקים לעמדה זו ובכך לבחון או להאיר את הבעיה, מנקודות מבט שונות.
כמובן השמיים הם הגבול... וככל שנחשוב על כך יותר, נדלה רעיונות יצירתיים נוספים.
לסיכום: העתק הדבק אינה מילת גנאי, גם בפעולה זו תתרחש למידה כאשר ננווט את תלמידינו להציג טיעונים חדשים, לבנות אחרת את הדברים, לנסח מחדש את רעיונותיהם והגיגיהם וליצור מתוך הקיים - משהו משלהם.
אני חייבת לציין שתהליך העבודה אינו פשוט כלל וכלל. דרכם של תהליכים שהם ממושכים מייגעים ולעיתים אפילו מייאשים... אך התוצאה בסופו של דבר כדאית מאוד!!!
אסיים פוסט זה בנימה מחוייכת יותר, צפו להנאתכם בפרודיה על גוגל...
יום שני, 26 ביולי 2010
הירשם ל-
רשומות (Atom)
