מה עוד הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים?

פוסט זה מוקדש "לתוכנית הלימודים" אותו "קוריקולום" ידוע ומפורסם שלאורו אנו פועלים במערכת החינוך. זאת בעקבות קריאת מאמרה של ד"ר צופיה יועד - מ"מ מנהלת האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך.
ובכן למושג "תוכנית לימודים" יש הגדרות רבות. החל בהגדרה צרה - שתוכנית לימודים היא רשימה של תכנים שהתלמידים נדרשים ללמוד ולדעת בקורס או מקצוע מסויים וכלה בהגדרה הרחבה שתכנית לימודים היא מכלול רכיבים השייכים לשלם אחד. הרכיבים הם: תכנון בכמה רמות, הכנה של חומרי הלמידה, הפעלת חומרי הלמידה בכיתות בהתאם לתכנון, הערכה שוטפת, מעצבת ומסכמת של תהליכי ההוראה והלמידה, הערכה של השגי התלמידים.
תוכניות לימודים אינן מוכתבות מלמעלה, מהאגף לתוכניות לימודים, ומונחות למטה, על המורים. להיפך תהליך התכנון מזמין את המורים להשתתף בעיצובן. מתוך ידיעה זו, השתעשעתי ברעיון של: "מה אני הייתי מכניסה לתוכנית הלימודים? לטעמי, חסרים בה נושאים רבים, על אחד מהם אתעכב הפעם.
אחד מתחומי הדעת הקריטיים היום הוא היכולת לנתב בין כמויות אדירות של מידע ולדעת להעריך איכות של מידע. האינטרנט שינה מהותית את האופן שבו אנו מחפשים וצורכים מידע. מצד אחד המידע נעשה זמין ונגיש מאי פעם, מצד שני קל להתקל במידע שגוי, שקרי או מעוות.
פעם שאבנו את המידע שלנו מהאינציקולפיות ונתנו אימון בוועדות אקדמיות שכתבו וערכו אותו. היום קל להקליד מילה אחת בגוגל או הוויקפדיה ולהגיע לכמויות אדירות של תוכן שהיה בקלות יכול להכתב ע"י מפרסם, גורם אינטרסנטי חד צדדי, או כל מפיץ במזיד מידע מטעה.
כל מי שעושה שימוש במקורות מידע כאלה - ילדים על אחת כמה וכמה - חייב לפתח כלים בקורתיים כדי להיות צרכן נבון של מידע.
אחריותנו כמחנכים וכהורים ללמד את ילדינו לא רק כיצד למצוא תשובות לשאלות שהם שואלים, אלא גם להעריך את אמינות התשובות שהם מקבלים.
אנחנו צריכים ללמד אותם לשאול שאלות בקורתיות כגון:
- מי כתב את המידע הזה?
- מהם מניעיו?
- האם הטענות סבירות?
- על אילו ראיות הוא נסמך?
הילדים חייבים לדעת שלא כל מילה כתובה באינטרנט, מעידה על נכונות. "אבל זה כתוב באינטרנט" הם נוהגים לומר, כדי לבסס את אמיתות טענתם.

יש מקורות מידע אמינים יותר ופחות והשאלה מיהו מקור המידע חשובה לא פעם לפחות, כמו המידע עצמו.

בלא כלים בקורתיים אילו אנחנו עלולים לגדל דור שלא ידע את ההבדל בין תחקיר לבין העתקה עיוורת, בין תיעוד לבין תעמולה, בין נימוק לבין ספין, בין אומנות לפרסומת.
תפקידו של בית הספר להכין ולהכשיר את ילדינו לקראת החיים ותפקיד חיוני של בית הספר בעידן המידע הוא לתת לילדים כלים להבחין בין מידע אמין מבוסס, מידע טוב, למידע לא אמין, מידע רע.